כמו הרבה בני נוער שמנצלים את חופשת הפסח, גם בני הנוער האלה יצאו לטייל בחיק הטבע, הרחק מכותלי בית הספר, אבל בשבילם ימי החופשה הם כמו כל יום אחר בשנה. "זה לא מרגיש שונה כי כל הזמן יש זמן חופשי", מספר יהוא אזרחי, נער בן 16, שנשר מבית הספר והחליט לא להגיע אליו יותר. "אבל כל הזמן גם נמצאים באיזשהו תהליך,זה לא חופש שאני יושב בו מול המחשב כל היום. יצאנו בעצם מעבדות לחירות", הוא מוסיף.
הם אמורים ללמוד עכשיו בכיתה י' או יא,לחרוש למגנים לקראת הבגרויות, אבל החליטו לנשור, או איך שהם יעדיפו לקרוא לזה -"לפרוש" מהתיכון. הם לא מאמינים ולא מוכנים להיות חלק מהמסגרת החינוכית, וגילו שהם לא לבד. "אנשים יסתכלו עלינו ויחשבו שמדובר בחבורה של היפים ובטלנים שמעשנים סמים", מספר גלעד חובב, תלמיד תיכון בן 17 שנשר מבית הספר. "אבל זה ממש לא ככה, אנחנו פשוט חבר'ה עם אומץ שקמו ועשו את ההחלטה הזאת - אנחנו לא מסתדרים עם מסגרות".
"התיכון היה פשוט גיהינום מוחלט"
סיפורו של יובל, מדריך בחוגי סיירות, לא שונה מסיפורם של הנערים האחרים שהחליטו לעזוב את הלימודים. הוא היה תלמיד מצטיין, והבעיות התחילו בחטיבת הביניים. "זה היה פשוט גיהינום מוחלט. פשוט נורא ואיום", הוא מציין. "היו מכות כל שבוע, ולמורים זה לא היה כזה אכפת". לבסוף, עבר לבית ספר פתוח, שם פרח. בסוף החטיבה הוא השקיע, והצליח להתקבל לתיכון יוקרתי למדעים. את חומר הלימוד הוא הבין, אבל לא את שיטת החינוך. "כשכופים לוח זמנים על בן אדם ומכריחים אותו ללמוד", מבקר יובל את השיטה, "זה פשוט הופך את כל העניין למדכא. כל המערכת הופכת לדכאנית".
ככל שהשקיע פחות בבית הספר, גם המצב בבית הלך והחמיר. ריבים סוערים, עונשים, אמא רק רצתה שיהיה תלמיד מן המניין. "נראה לי שבבית הספר לא מלמדים רק מתמטיקה או מדעים'", אומרת אמו של יובל, יעל. "לומדים גם לקום בזמן בבוקר, לעמוד במטלות שאתה לא אוהב לעשות. זה חשוב אחר כך לחיים הבוגרים".
לבסוף, נכשל יובל בכל המקצועות. "התלמיד לא ימשיך בבית ספרנו", נכתב שם. ההחלטה הזו גרמה ליובל להבין שהוא לא ממשיך באף בית ספר, ויוצא לדרך עצמאית. בלהט הרוחות, הבינו הוא ואמו שעדיף שלא יגור, לפחות לעת עתה, בבית. סבתא חנה, שלקחה את נכדה תחת חסותה, היא מורה למתמטיקה בדימוס. היא מפקחת על יובל, שמנסה לגשת לבגרות - בעצמו. "יש לי רדאר שאומר לי כל הזמן אם הוא לומד או לא", היא מספרת. "בינתיים הוא לא".
ייתכן שהנערים הללו יצליחו לשנות את שיטת החינוך. בינתיים, עדיין לא קמה תנועת נוער בשם "הנוער הלא לומד", אבל אולי יש אחת בדרך. "כרגע קוראים לנו נוער עצמאי", הם מעידים על עצמם. "המוטו שלנו הוא - 'עזבנו את בית ספר כדי ללמוד'".
