מחאת המורים נמשכת: מיכל קרמר, המורה שהעלתה את הפוסט בתחילת שנת הלימודים נגד מחדל השכר, פרסמה היום (חמישי) פוסט נוסף בו טענה כי למרות הצהרות המשרד, המורים עדיין לא מקבלים תשלום מלא. הפוסט הקודם של קרמר גרר אלפי שיתופים והיה אחד הזרזים למחאה, וכעת היא שבה וטוענת שהכסף לא שולם והמשרד "מלכלך" על המורים בתקשורת במקום לטפל בבעיה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"אז היי נפתלי, זאת שוב אני. המורה ההיא מהפוסט שבטח ממש שנאת", כתבה קרמר. "בראשון לנובמבר התחלתי את הספירה לאחור. מין טבלת ייאוש כזאת. התחלתי לספור את הימים לרגע שבו אומר שלום למערכת החינוך הציבורית בישראל. למעסיק ההוגן כל כך, משרד החינוך. לזה שיותר מכולם, הכי מעריך אותי. אצטרף אל מחצית מבוגרי מקצוע ההוראה הנושרים לאחר שלוש שנות עבודה. והנה אני, בשנתי השלישית, מחליקה במדרון התלול והמזמין של יציאה מהמערכת".
"אל תשכנע אותי להישאר. הוכחתם אחרת", הוסיפה. "מנהלת אגף כח אדם במשרדך אמרה כי אנו מסלפים, מעוותים ונותנים את המידע הלא נכון. יצאתם בהצהרה ש'שכר עובדי ההוראה לחודש אוקטובר שולם במלואו' בעוד אני וחבריי למקצוע הצפנו את הרשת במשכורות חלקיות ובזויות. חודש שני של בזיון. קראתם לנו תלונות אנונימיות. האשימו אותנו בחוסר הבנה של התלוש. כן,. אנחנו הבעיה. תמיד".
"לא מנעת את המחדל"
המורה הוסיפה כי המחאה נתנה תקווה למדריכים, גננות, גמלאים, יועצות, מחנכים ומנהלות - "ואתם התחלתם בכיבוי שרפות. התנערתם ממנו. זרעתם פחד. שנאה. איימתם. פיצלתם אותנו. ניסיתם למוסס. סתמתם פיות. לא ענית לי על המכתב ההוא. והאמת היא? שחיכיתי. ויחד איתי חיכו עוד מאות אלפי ע(ו)בדי הוראה".
"ידעת. ידעת על המחדל ולא מנעת", הוסיפה קרמר - כפי שפורסם השבוע בחדשות 2. "אמרת ש'הטעויות בשכר - תקלה חמורה'. רצית שנבוא. שנסמוך עליכם. ואיך נסמוך, איך ניתן אמון בוועדה שבה יושבים אותם אנשים שידעו על המחדל, שנתנו לו יד? אלה שהותירו אותנו לחסדיהם של ארגונים שאמורים היו לייצג אותנו, בעוד הם עסוקים בחלוקת סוכריות למקורבים להם וחתימת הסכמים שפוגעים בנו. האנשים שלהם".
"לא לסרטון חיכינו. להצהרות, תירוצים והבטחות. חיכינו לכסף שלנו. למשכורת. לתשלומים לגן, למשכנתא, ללחם הקל ולבננות.
חיכינו שתעריך אותנו", הדגישה.
לאחר מכן פירטה את המענה הדל של משרד החינוך לדבריה: "אבל אתה וחבריך בשלכם. ועדות. מוקדים שפעילים בשעות שאנחנו מלמדים. שנותנים מענה לחלק קטן מאיתנו. מה עם עובדי הבעלות? הרשויות? להם לא מגיע מוקד? הם עושים את העבודה שלהם. בניגוד אליכם. 30 שנה המחדל הזה קיים. מה זה בשבילנו עוד 30 יום של ועדה? עוד 30 יום שאחריהם נמשיך לספור את שנות המחדל".
הפוסט הסתיים במילים נוקבות וחמורות: "גם אם אני לא אישאר פה להמשיך ולספור את שנות המחדל, כל עוד אני כאן, אני מתכוונת לקחת חלק במאבק הזה בכל כוחי כדי שאנשי החינוך בישראל יקבלו שכר הוגן. מלא. בזמן. גם אם תאיימו, גם אם תפצלו וגם אם תנסו לסתום לנו את הפה, אנחנו יחד. לא נרים ידיים. אנחנו רוצים שינוי ואנחנו נגרום לו להגיע. בנט אל תתנצל, תשלם".