לאן הולכים עשרות מיליוני שקלים מתקציב משרד הרווחה? מבדיקה משותפת של חדשות 2 המיזם 100 ימים של שקיפות שמוביל תומר אביטל, עולה כי סכומי עתק שאמורים להגיע לעמותות חברתיות ולארגוני סיוע שונים לנזקקים ולבעלי צרכים מיוחדים בחברה הישראלית, מגיעים ברובם למאות גופים, ישיבות, כוללים, בתי מדרש ומרכזים תורניים במגזר החרדי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מתוך יותר ממיליארד שקלים שהעביר משרד הרווחה בשנת 2015 ככספי תמיכה למוסדות ציבור, 74.8 מיליון שקלים הועברו למוסדות חרדיים, ישיבות ומרכזים תורניים, והקשר בינם לבין רווחה לא תמיד ברור. לעומת זאת רק 27.7 מיליון הועברו לעמותות לא חרדיות.
תקציב התמיכות של משרד הרווחה הוא תקציב מיוחד שאמור להינתן, כך על פי יעדי המשרד מאז הקמתו, כתמיכה לעמותות חברתיות או גופים הפועלים לסיוע לנזקקים או לבעלי צרכים מיוחדים. זאת בניגוד לתקצוב עמותות שונות כגון פנימיות לילדים ונוער בסיכון, המקבלות כספים בנפרד בשל היותן "נותנות שירות", על פי מדידה קפדנית ועמידה בקריטריונים.
אולם על פי הדוח שחיבר הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד הרווחה, וממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, מרבית הכספים מתקציב התמיכות שהעביר משרד הרווחה בשנה שעברה לגופים השונים הוענקו למוסדות ציבור חרדיים.
מחלוקת התרומות על פי תחומים עולה כי למשל בנושא קמחא דה פסחא, נהנו 38 גופים חרדיים מכספי המשרד בעוד שרק 26 גופים שאינם חרדיים נהנו מהכספים (5 מוסדות אינם ידועים). מגמה דומה קיימת גם במוסדות העוסקים באחזקה שוטפת של תלמידים נזקקים בפנימיות, כש-137 מוסדות חרדיים מקבלים את הכספים לעומת 8 שאינם חרדים, וכן בשירות לצעירים וצעירות במרכזי תמיכה לנפגעי תקיפה מינית. מגמה הפוכה קיימת שיקום נכים ומוגבלים, וחלוקת סלי מזון לנזקקים. בסך הכל, ב-2015 כ-200 מוסדות חרדים קיבלו תקציבים, לעומת 108 מוסדות שאינם חרדים.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "משרד הרווחה מתקצב ומסייע לילדים נזקקים מכל המגזרים ללא הבדל. התמיכה לעמותות הינה מתקציב המדינה וניתנת על ידי משרד הרווחה לפי קריטריונים שוויוניים המופיעים במבחן תמיכה שנקבעו כדין על ידי משרדי המשפטים והרווחה. כל עמותה רשאית להגיש בקשת תמיכה בין אם היא דתית או חילונית. נציין כי מוסדות הציבור המקבלים סיוע עבור אחזקת ילדים בפנימיות חינוכיות במגזר החרדי נותנים מענה לילדים שנמצאו זכאים עקב נזקקות המשפחה מבחינת מצבם הסוציו-אקונומי".