הקמפיין של משרד החינוך נועד אמנם לעודד את התלמידים לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה בהיקף חמש יחידות לימוד, אך מניתוח השיח ברשת, שביצעה עבור "גלובס" חברת באזילה, עולה כי המסר של הקמפיין עבר בבירור, הוטמע והובן - אבל הסנטימנט שעורר היה ברובו שלילי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
באוגוסט 2015 עלה הגל הראשון בקמפיין, והוא חזר ביתר עוצמה באפריל השנה. תחת הכותרת "הזדמנויות גדולות מתחילות ב-5 יחידות", התמקד הקמפיין בדמויות מוכרות כמו מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, והזמרת קרן פלס, שהעידו על החשיבות המכרעת של ההחלטה לגשת לבגרות ב-5 יחידות וכיצד זה הפך את חייהם למוצלחים. הקמפיין הצליח לעורר תגובות נסערות ועיסוק תקשורתי ער, אך מניתוח הנתונים מתברר כי חלק הארי בו לא היה חיובי.
מהנתונים עולה כי כמחצית מהשיח הייתה שלילית, ו-9% ממנו היה שלילי מאוד. רק 2% מהשיח היו חיוביים, ו-44% היו מאוזנים. 39% מהשיח עסקו במסר הבסיסי של הקמפיין, 23% עסקו בביקורת כללית. 17% התנהלו סביב מחאת התלמידים, 9% מהשיח היו פוליטיים, 5% היו סביב דיון בתרומה של לימודי המתמטיקה, ו-5% בדמויות המככבות בקמפיין עצמו.
העובדה שחלק מרכזי מהשיח עסק במסר המרכזי של הקמפיין כביכול מראה על הצלחה, אך רוב התגובות עסקו בלגיטימיות של מסר כזה, ועלו טענות כי הוא פוגעני. בין הטענות שעלו: מתמטיקה היא לא חזות הכול, מסר הקמפיין מלחיץ ומבייש כאלה שאינם מצטיינים במתמטיקה. חלק מהטענות הופנו ישירות לשר החינוך, עם אמירות כמו "בנט שכח שאנחנו עם הספר ולא רק עם ההיי טק".
לדברי מירב בורנשטיין, סמנכ"ל האסטרטגיה והמחקר של באזילה, קמפיין "לתת חמש" של משרד החינוך יצר תהודה, שיח ועניין. המסר לגבי חשיבות לימודי 5 יחידות מתמטיקה עבר ללא ספק ויצר דיון מעמיק. עם זאת, נראה כי האופן שבו הועבר המסר לא היה מדויק דיו ויצר התנגדות גם בקרב קהל היעד - תלמידי התיכון.
לדבריה, עיקר ההתנגדות הגיע מתלמידים שציינו כי הם לומדים 3 יחידות, ולכן נעלבו מכך שסווגו, לטענתם, כפחות טובים מתלמידי ה-5 יחידות. דיוק של המסר והפנייתו בעיקר לתלמידי ה-4 יחידות, תוך עידודם למאמץ שישתלם בעתיד, יכול לייצר תוצאות טובות יותר.