עלייה חדה במחירי השכירות, פערי שכר בין המגדרים והתרחקות מהדת - אלו רק חלק מהמגמות עליהן מצביע דוח "תמונת מצב המדינה" שמפרסם הבוקר (שני) מרכז טאוב, זו השנה הרביעית. הדוח עוסק בהכנסות המדינה והוצאותיה, כמו גם במצב הכולל במשק הישראלי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מהדוח עולה כי בעוד שהשכר הריאלי בישראל לא עלה מאז שנת 2000, מחירי הדירות והשכירות עלו בחדות מאז 2007, בקצב הגבוה משמעותית מעליית מדד המחירים לצרכן - אך כל אחד מהם עלה בשיעור שונה, בניגוד לתחזיות. במרכז מציינים שעובדה זו ממחישה את "החשיבות שביצירת שוק שכירות מוסדר בישראל".
זינוק במחירי המזון לעומת העולם - תוך שש שנים בלבד
זינוק נוסף ביוקר המחייה נרשם בתחום המזון: בעוד שבשנת 2005 מחירי המזון בישראל היו נמוכים במרבית קבוצות המזון מממוצע ה-OECD, בשנת 2011 כבר השתנתה המגמה ובכל הקטגוריות, מלבד פירות וירקות, מחירי המזון היו גבוהים מהממוצע. עוד נמצא כי דווקא בקטגוריות המזון הנצרכות ביותר שיעורי הייבוא מחו"ל הם הנמוכים ביותר, דבר התורם לעלייה במחירים.
עוד עולה מהדוח כי גברים עדיין מרוויחים שכר גבוה בהרבה מנשים בכמעט כל קבוצות האוכלוסייה, מלבד המגזר הערבי והחרדי: במגזר החרדי קיים פער משמעותי לטובת הנשים בשל פערי ההשכלה האקדמית ביניהם, ואילו במגזר הערבי מדובר בפער קטן בין המגדרים לאור העובדה כי נשים משכילות מועסקות הרבה יותר מאלו שלא רכשו השכלה אקדמית, ומשכך נשים משכילות מהוות אחוז גבוה יותר בכוח העבודה.
פערי השכר מרגיזים במיוחד לאור העובדה כי נשים דווקא משכילות יותר מגברים ורבות יותר מהן מסיימות תואר ראשון, בכל קבוצות האוכלוסייה. במגזר הערבי ישנו שיעור נמוך במיוחד של השכלה גבוהה, והמגזר בו שיעור ההשכלה הוא הגבוה ביותר הוא, כצפוי, יהודים חילוניים. עוד עולה מהדוח כי את ההשכלה הגבוהה רוכשים יותר ויותר סטודנטים במכללות - מגמה הפוגעת באוניברסיטאות המחקר, שכבר למעלה מעשור מצטמצם מספר הסטודנטים המגיעים אליהן, ובהתאם מצטמק גם מימונן. בנוסף, הקלות בה ניתן להתקבל למכללות, חרף העלות הגבוהה של שכר הלימוד בהן, הוביל לעלייה משמעותית במספר הכולל של הלומדים לתארים אקדמיים.
משקיעים יותר בקשישים, ומשלמים יותר על ביטוח משלים
מגמה מעניינת נוספת העולה מהמסמך היא מעבר של תלמידים יהודים מזרמי החינוך הדתיים יותר לזרמים דתיים פחות בשיעור גבוה יותר ממעברים הפוכים. מספר העוברים הגבוה ביותר הוא זה מהחינוך הממלכתי-דתי לחינוך הממלכתי, נתון משמעותי במיוחד לאור העובדה כי החינוך הממ"ד מהווה רק כ-15% מכלל מערכת החינוך.
עוד עולה מהדוח כי מדינת ישראל משקיעה יותר בקשישים החיים בה: מבין כלל קצבאות הביטוח הלאומי בין השנים 2000-2014, הנתח הגדול ביותר מופנה לקשישים (קצבאות זקנה, שארים ומימון טיפול סיעודי), כחלק ממגמה הנמשכת כבר מספר שנים לאור הזקנות האוכלוסייה. במקביל, חלה ירידה בתשלומי קצבאות הילדים בעקבות שינויי חקיקה בתחילת העשור הקודם, שהקטינו אותה משמעותית.
מגמה מטרידה שמשתקפת מהדוח היא הפערים בין העשירונים בתחום ביטוח הבריאות: מתוך חברות ה-OECD, ישראל ממוקמת שלישית בשיעור האזרחים המחזיקים בביטוח בריאות, כאשר כמעט כל משקי הבית ברמות ההכנסה הגבוהות מחזיקות בביטוח משלים - אך רק כמחצית ממשקי הבית ברמות ההכנסה הנמוכות ביותר. פירוש הדבר שקיים אי שוויון בנגישות לטיפול רפואי איכותי ומהיר על בסיס הכנסה בלבד.