אחת ההבטחות של בנט עם כניסתו לתפקיד הייתה להכניס סייעת שנייה לגנים בהם יש למעלה מ-30 ילדים, אבל מנתונים בשטח עולה כי למרות ההנחייה המציאות בשטח אחרת.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במקור הסייעות השניות היו אמורות להיכנס לגני ילדים בגילאי 3-4, שם צריך אותם לטובת סיוע בטיפול בילדים. אלא שהרשויות דווקא משתמשות באותן סייעות שניות כממלאות מקום: אם גננת או סייעת באחד מגני הילדים חולה או נעדרת – פשוט מעבירים אותן מגן לגן.
מנתונים של הסתדרות המורים עולה כי מעבר לעובדה שבימי שישי אין כלל סייעות בגני הילדים, בשלושת החודשים האחרונים תועדו עשרות מקרים של היעדרות סייעת שנייה בערים רבות, כמו בפתח תקווה, ראשון לציון כפר יונה ובאילת. בחולון ובתל אביב המצב חמור עוד יותר, כיוון ששם באופן כמעט תמידי ישנה סייעת אחת בלבד.
"נצא למאבק למען הילדים"
לילי פוקמונסקי מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים הגיבה למצב החמור ואמרה: "לצערי הרב הרשויות המקומיות לא אוכפות את חוזר המנכ"ל. אנחנו נצא למאבק למען הילדים הצעירים שזקוקים לשתי סייעות בגן הילדים".
"רפורמת הסייעת השנייה" הוצגה לראשונה לפני כשנתיים על ידי שר החינוך נפתלי בנט ושר האוצר משה כחלון בשיתוף יו"ר השלטון המקומי והחלה כבר בשנת הלימודים הקודמת. במסגרת הרפורמה, יזכו גני הילדים הצעירים לסייעת במימון מלא שתתווסף לסייעת הקיימת ולגננת. כך בסך הכל יעבדו בגנים שלושה אנשי צוות במקום שניים במטרה להתמודד עם הקושי של הילדים הצעירים, שחלקם אינם גמולים, והטיפול בהם דורש מאמץ רב.
"אנחנו שמים את הילדים שלכם במרכז", אמר אז בנט. "החלטנו להשקיע תקציב אדיר של 400 מיליון שקלים בגיל הרך. כמו שהבטחתי כשנכנסתי לתפקיד: ילד בן שלוש יקבל את אותה הזדמנות אם הוא גר בהרצליה, בנהריה או ברהט. במדינת ישראל איכות החינוך לא תקבע על פי גובה תלוש המשכורת של ההורים".