המשתתפים בפאנל: אילן שוחט (ישראל ביתנו), אמיר אוחנה (הליכוד), אראל מרגלית (המחנה הציוני), גבי לסקי (מרצ), איציק סודרי (ש"ס), אלעזר שטרן (יש עתיד), שי באבד (כולנו) וינון מגל (הבית היהודי).
פאנל "הבוחרים החדשים" הגיע לתיכון מור במכבים רעות. היחסים בגוש הימני עלו על שרטון כאשר ינון מגל תקף את אילן שוחט, ראש עיריית צפת ומקום רביעי בישראל ביתנו, על האג'נדה של מפלגתו: "אני מעדיף את זהבה גלאון בתור ראש ממשלה ולא את ליברמן, ואני אומר זאת בתור איש ימין".
אילן שוחט לא נשאר חייב ותקף בחזרה את ראש מפלגתו של מגל: "בנט לא רוצה לדאוג לפריפריה ולשכבות החלשות בחברה, זה פשוט לא מעניין אותו. מעניין אותו רק להיות ראש ממשלה. כל השאר זה גימיקים. אל תקנו את זה".
בנוסף לעימות ראש בראש בין ינון מגל לאילן שוחט. בחר מגל לתקוף גם את אראל מרגלית: "איפה מפלגת העבודה בהתיישבות?". מרגלית קם מכיסאו והשיב: "אלי אוחנה!". מגל שאל לפשר תגובתו של מרגלית וענה לו: "מה קשור אלי אוחנה? תגיד בקבוקים של שרה".
אצבע מאשימה הופנתה כלפי ראש הממשלה נתניהו מפי אראל מרגלית: "מי שרוצה שינוי צריך להגיד לנתניהו שאנחנו לא פראיירים. אנחנו לא פראיירים שכל ילד שלישי הוא מתחת לקו העוני. אנחנו לא פראיירים שאתה עושה עלינו הוונטה שאתה איש ביטחון אבל כבר חמש-עשרה שנה נוחתים עלינו קסאמים בדרום. אנחנו לא פראיירים כי אתה משחק אותה בסרטים מצוירים שאתה מדבר על איראן אבל אנחנו נמצאים במצב תחת הנהגתך שאיראן היא מדינת סף של גרעין ואתה הרסת את הקשר עם אובמה".
לאשמות של השמאל והימין אחד כלפי השני אמר אלעזר שטרן: "במדינה יהודית דרך האמצע היא הדרך. שביל האמצע הוא שביל הזהב". ושי באב"ד טען: יש לי העונג לסיים את תוכנית הריאליטי הזאת. זאת הדוגמה למה דבר לא משתנה בארץ הזאת למרות כל ההבטחות והאמירות ששמעתם".
אמנם מחאת המילקי כבר נשכחה מהכותרות ומהשיח הישראלי אבל נציגי הפאנל החליטו להזכיר אותה למי ששכח ולהשתמש בה לחיזוק דעתם. הראשונה היתה גבי לסקי, נציגת מרצ, שתקפה את הממשלה הנוכחית: " הטילים על תל אביב ועל ירושלים. המילקי יותר יקר מברלין. אז מה השתנה? רק יותר גרוע".
אמיר אוחנה, נציג הליכוד וראש התא הגאה בליכוד, התייחס לטענותיה: "יש מי שרוצה להוביל את הבחירות האלה למילקי ובקבוקים, כי אין להם מה להציע". והמשיך לתקוף את השמאל: "סכסוך שלא התחיל ב-67 לא יסתיים בנסיגה לגבולות 67".
איציק סודרי, נציג ש"ס ודובר הקמפיין, התייחס לעניין המילקי שעלה בדיון הפאנל ואמר: "יש אנשים שלא מפריע להם מחירי המליקי בגרמניה כי גם אם המחיר יהיה אותו הדבר כמו בברלין זה לא ישנה להם. משום שהם עדיין לא יוכלו לקנות מילקי. הם לא חושבים איך לסגור את החודש אלא איך להתחיל את השבוע". סודרי הוסיף דימוי מהיחסים של אובמה וביבי: "כולם שואלים- מי ירים את הטלפון האדום? ואני שואל מי ירים את הטלפון השחור? הטלפון שמאחוריו עומדים שני מיליון שקופים".
לסיום, שאלה מנהלת תיכון מור את חברי הפאנל: "מה הצעדים שהם רואים לנכון לעשות בחינוך כדי לתקן ולשפר את המצב?".
רוב חברי הפאנל הסכימו כי השיפור צריך להתחיל בקידום המורים; "המורים צריכים לחזור להיות גיבורי התרבות עבור התלמידים", כלשון מרגלית ו"לתת תנאים טובים יותר למורים כדי שיגיעו אנשים טובים ואיכותיים להוראה", כלשון מגל. ו" שכל אמא תרצה שהילד שלה יהיה מורה", כלשון שטרן.
בנוסף, מגל מצא הזדמנות נוספת לעקוץ את מרגלית ואמר: "אראל, התלמידים צריכים ללמוד ערבית ולא רק אנגלית והייטק ולהיות מנותקים מהסביבה. הם צריכים להכיר את התרבות סביבם".
הקרב של יש עתיד והמחנה הציוני על קולות התלמידים של תיכון מור היה צמוד ביותר הפעם. כאשר יש עתיד זכו ב-29 אחוז ועקפו באחוז אחד את המחנה הציוני. מרצ זכו במספר הקולות הגבוה ביותר בשבילם עד כה- 14 אחוז. אחריהם הליכוד מתאוששים עם 12 אחוז.
