אחרי שפרסמתי לפני כמה ימים שליברמן מספר לאנשים בפגישות פרטיות כי הוא שומר על קשר אפילו עם בכירי ממשל קטארים, נודע לי על אדם נוסף, הפעם לא איש עסקים או איש ארגונים יהודיים, אלא פרופ׳ מוכר בתחום מדע המדינה, שידע לספר על רצינות כוונותיו של ליברמן. ״יש פגישות שאתם העיתונאים לא יודעים עליהן, הן חשאיות והן חשובות מאוד לעתידה של ישראל", אמר לי אותו פרופ׳.
אלא שאיך נדע, בעצם? אחד הדברים עליהם יש להצטער, שמשרד החוץ הישראלי ובתוך כך גם אתר משרד החוץ לא מתנהל בשקיפות גבוהה. בעוד שרי חוץ של מדינות זרות מפרסמים לעיני כל את לוח הזמנים שלהם, את נסיעותיהם ופגישותיהם בעולם, שר החוץ הישראלי מודיע על חלק מנסיעותיו, אך מפרסם הודעות לקוניות לגבי הפגישות הצפויות ולא פורש בפני הציבור הישראלי, אשר עבורו הוא נוסע, את מטרות פגישותיו או היעדים של משרד החוץ. מסיבה זו, בסיומן של שש שנים במשרד החוץ, קשה לבצע הערכה רשמית של תפקודו של ליברמן, כיוון שרוב המידע לא קיים.
בשבועות האחרונים, בעיקר לקראת בחירות, מקדם ליברמן מעל לכל במה את תכניתו המדינית הכוללת הסדר מדיני עם העולם הערבי, כמהלך מקביל לשיח ישיר עם הפלסטינים וערביי ישראל (אותם הוא כורך בתכניתו). ליברמן ציין בראיון רדיו בשבוע האחרון שהוא מאמין במהלכים מדיניים כמשלימים למהלכים צבאיים.
לא נכנס לכך שהצעותיו שנאמרו בפומבי, הן לפני והן תוך כדי צוק איתן, דיברו על כיבוש עזה כמהלך מרכזי כשהיחס שלו (של ליברמן) לאסטרטגיה המדינית של אחרי הכיבוש היא מצומצמת עד לא קיימת. ״לאחר סיום ניקוי האורוות הטרור והטרוריסטים בעזה נערך עם מצרים בחשיבה בינלאומית להסדר שיאפשר חיים נורמליים הן לתושבי הדרו והן לתושבים בעזה״ הוא אמר במארס 2014. אם התחבא שם איזה מהלך מדיני, ליברמן שמר אותו לעצמו. גם בשבועות האחרונים, כשישראל כבר נמצאת בתקופת בחירות, ליברמן אינו מספק תשובה סבירה לשאלה מדוע לא השתמש בכוחותיו וסמכויותיו בשש השנים האחרונות כדי לקדם מהלכים מדיניים כלשהם.
על כל פנים, כיוון שלדבריו תכניתו המדינית קיימת מזה שנים והוא סוטה מעמדותיו, חשוב לנסות לבדוק כמה ואיזה מן המפגשים והמהלכים שהניע במשרד החוץ היו קשורים לכך?
גם במשרד לא יודעים
אגב, כפי שפרסם עמיתי ברק רביד, לפני כמה חודשים, לא רק הציבור הישראלי לא יודע ולא מצליח לעקוב אחרי מעשי שר החוץ. גם אנשי משרדו לא תמיד יודעים לאן מועדות פניו. בספטמבר האחרון נסע ליברמן לסוף שבוע בוינה וקיים שם "פגישות מדיניות רגישות", וגם נועד עם חברו מרטין שלאף. אותה הנסיעה כללה את המדינות ליטא, אוסטריה (הביקור שם פורסם רק אחרי שאילתות של רביד) וארה״ב. בדיעבד, אחרי השאילתות של רביד, הסתבר שליברמן הסתיר פגישה עם הבדלן הלאומן הסרבי מילוראד דודיק ועם שר החוץ האוסטרי, סבסטיאן קורץ. אנשי משרד החוץ למדו על המידע מעיתון הארץ.
בכלל, מזרח אירופה היא יעד תכוף בלוח הזמנים של השר. הוא הרבה בשנים האחרונות לבקר באלבניה ואף קידם פתיחת שגרירות ישראלית שם. בחמישי האחרון (18 בדצמבר) יצא ליברמן לצ׳כיה לפגוש את הנשיא מילוש זמאן, את שר החוץ הצ׳כי לובומיר זאורלק ובכירי ממשל צ׳כים נוספים. הפעם, הודעה על הנסיעה נמסרה לתקשורת מראש עם פירוט חלק מהאישים איתם נפגש שר החוץ. יאמר, ליברמן מרבה להיפגש עם עמיתיו בצ׳כיה. רק לפני שלושה חודשים פגש אותם בניו יורק, במהלך עצרת האומות המאוחדות. בין הצ׳כים לישראלים יש מסורת של יחסי חוץ הדוקים וחמים. ראש הממשלה הצ׳כי ביקר בארץ במהלך חודש נובמבר. יו״ר הכנסת אדלשטיין ערך ביקור רשמי בצ׳כיה בספטמבר וזה רק בשלושת החודשים האחרונים.
אחרי פגישותיו של ליברמן עם ראשי הממשל הצ׳כי בימים חמישי ושישי הוא נשאר בפראג במהלך השבת ובמוצאי שבת קיים פגישות רשמיות נוספות. במהלך השהייה בפראג גם יצא לבלות ולנוח במסעדת SaSaZu. מדובר במסעדת פיוז׳ן אסייאתי של השף הישראלי שחף שבתאי, מסעדה שבין משקיעיה בעבר היתה גם חברת QLI, של איש העסקים הישראלי יגאל זילכה. מדובר במסעדה מפוארת המשמשת גם כמועדון לילה פופולרי עם מוזיקה עכשווית בסופי השבוע.