התחילו לבשל - ניתנת ההוראה ב"מאסטר-שף" הבחירות: 34 גברים ונשים, מוכי תחושות שליחות, תחרותיים ויצירתיים, מתפזרים בין מדפי הסופר המשוכלל והעמוס כל טוב - מחסילונים ועד מיני תבלינים, כל המינים וכל הנתחים. כל אחד לעמדת הבישול שלו. השעון רץ והמתח נע בין דמעות לחיוכים, בין ביטחון לחולשה ולפחד מאכזבה. והם ממשיכים בשלהם ומבשלים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אנחנו נאכל את המנות, יעלוץ או יחמץ ליבנו, יהיה לזרא או לטעם לחכנו, כך בבחירות 2013. מה יש לנו בעמדות הבישול? 2 מפלגות בסיס שיש להן שדות משחק תחומים בבירור, מה שימין מדיני וחברתי כלכלי ומה ששמאל (בעיני הימין) גם אם קוראים לזה "מרכז-שמאל". גוש מפלגות דתיות-חרדיות וגוש מיעוט של מפלגות ערביות.
גם לימין וגם לשמאל יש מפלגות קצה, אחיות חורגות שלא משכילות לחבור זו לזו. וכך הגענו הפעם למספר הזוי של עמדות בישול שהמנה היוצאת מרבים מסיריהן לא תשביע ולו בוחר אחד, גם כזה שאינו רעב או אנין טעם.
"בתוך הריאליטי הזה הם מבשלים את חיינו"
מטבח צפוף גדוש ריחות לא נעימים, לא היגייני ואף מלוכלך בפינות, ממנו מגישים לנו תבשילים שלפחות חציים הם בזבוז מוצרים ותקוות, השחתת הזכות להחליט, טעמי הונאה ושקר - בדרכם היישר לפח הזבל.
בתוך הריאליטי הזה של עמדות בישול, מבשלים את חיינו. במגוון הזה של כשר וטרף, חלבי או בשרי, צמחוני או קרניוורי - מטגנים לנו אשליות והבטחות, אג'נדות ושיגעונות מטורפים. אני מציעה שגם אנחנו נכניס למטבח הזה שיקול דעת, ולפני שיאכילו אותנו נעשה לנו בתבונה פשוטה תפריט לפיו ננתב את בחירתנו.
אמת מידה ראשונה היא מידת הרעב שלי - הבוחרת. אני רעבה למשהו נקי. משהו שאין בו כתבי אישום ולצידיו יועצים משפטיים. אני רוצה חפות ממטעני צד ורמזים, אולי טעם של פעם כשהנורמה היתה ניקיון כפיים וטוהר מידות. רק בעצם הדרישה הזו כבר הקטנתי את מספר המתחרים.
"גם ברעבוני, לא מוכנה לוותר על הזכות הבסיסית לבחור"
אני גם רעבה לטעם ברור. לא חצילים שטעמם ככבד קצוץ ולא צנון שטעמו כריבה. לא רוצה לבחור בטבעול שטעמו כשניצל והוא בעצם ירקות דחוסים מוסווי טעם. לא רוצה עמימות בטעם או בריח או במרקם - לא רגל שנראית ככנף ולא קינוח שטעמו כמתאבן. כך מועפות עוד כמה אופציות משוחות באיפור כבד, מעוטרות בנצנצים שאין תוכן כברן - לא תודה.
גם ברעבוני איני מוכנה לבזבז את זכותי. מ-34 המתמודדים לפחות כמחצית ייזרקו הקולות לפח ולא יותירו סימן לבד מאכזבה ודמעות. לא רסיסים, לא ניצנים שלא ינבטו, לא פרי רקוב שקלקל את כל הארגז ולא מרכיבים שלעולם לא יתגבשו לכדי מרקם אחיד.
מה שיש לנו לתת עכשיו מונע בתחושת הרעב והצמא לדבר אמת זה הקול בקלפי. אנחנו נפשיט אותו מכל הקישוטים ותיאורי השופטים ונחפש את האמת שלנו. נעקוב אחרי החיזורים והתשדירים ונבטיח שאיננו מבזבזים אתו.
בסופה של הארוחה נבחר בסעודה המנצחת, זו שיש הרמוניה במנותיה ומונפים בה כל הטעמים להם רעבנו - גם שלום וגם צדק חברתי. ואין למנה השנייה קיום בלי זו המקדימה אותה וזו שמקנחים בה, וכל הארוחה מכלול אחד היא, גם אם בישלו אותה כמה שפים ומי שלא מתאחד בעמדת הבישול יתאחד בחדר האוכל. וכל הנמשלים בטור הבא.