בחירות בישראל - איך שחטו אותנו, הכניסו לנו יפה-יפה. מלא נשמות טהורות יש בתקופת בחירות. המון. ועכשיו מה אני אמור להגיד לילדים שלי? שאני עובד אצל דילר ? מושחת? קבלן קולות? והגדולים שלי עוד עלולים לחשוב שאני שקרן. הרי הם ביקרו בכנסת, לקחתי אותם לאכול לכנסת כאשר חגגנו את חוק ה-100. מזל שלי שהם לא בקטע של חדשות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
חדשות טובות! לפני ארבע שנים, כשנולד בני הקטן, חשבנו 'ועדת הרווחה'- ועדת לא נושכת, בלי שיניים, עבודה בעיניים, עבודה קלה. ב-16:00 בבית. אז חשבנו. בפועל זו הייתה תאונת דרכים רבת נפגעים באמצע אוטוסטראדה שלא נוסעת לשום מקום, היינו צריכים לבחור בין חוסם עורקים, לתחבושת, לפלסטר.
חוקקנו לטובת אזרחים שאני לא מתכוון לקרוא להם מוכי גורל. הם לא 'בלופ', לא משחקים את המשחק הפוליטי, שקופים. אט אט הפכנו לקבלן הביצוע של חסרי הלובי, חסרי מכונות יחסי ציבור. לפני שאתם נושכים בציניות כדאי שתדעו - אני מעמד ביניים, מסיים כל חודש במינוס. לא פשוט לגדל ארבעה ילדים, לשרוד, שלא לדבר על לקנות דירה. אבל בתאונה הזו אני ושכמותי הינו אלו שצרכים פלסטר.
בתאונת השרשרת החברתית הזו חוקקנו 127 חוקים. כן, 127 חוקים בתחומי הרווחה הבריאות והעבודה. אין ועדה שהתקרבה לרמה כזו של עשייה. 80% מהחוקים לא היו צולחים ללא הגב הפוליטי של חיים - עובדי התעשייה האווירית ואלפי הגמלאים ששלחו אותו כנציגם. בארבע השנים שחלפו ניתן לומר כי תומכיו של חיים הפכו לגוף הפוליטי-חברתי המשפיע ביותר בכנסת. האמת היא שבאותה עת, בחוץ, כאשר גברו הקולות לצדק חברתי בוועדת הרווחה, היינו בעיצומה של עשייה כזו.
יש בכנסת שרוצים ולא יכולים - ויש כאלה שכן
סיימנו 17 חוקים חשובים כמו תרומת ביציות, מוח עצם, אלמנות צה"ל, נפגעי פעולות איבה ,דיור מוגן, שהיו תקועים בצנרת הוועדה יותר משבע שנים. שום יו"ר ועדה לפני לא הצליח לפרום את סבך הקשרים, האינטרסים, אולי לא רצו. אולי לא הצליחו. דבר אחד בטוח: לא היה להם כוח פוליטי.
הבאנו סוף למכרזי הפסד בהעסקת עובדי הקבלן, ובכך הבטחנו שהמדינה לא תחתום חוזים עם קבלנים שבונים על רווח מעשיקת התנאים הסוציאליים של העובדים. ביטלנו את תכנית ההפרטה למקבלי הבטחת הכנסה (ויסקונסין), דאגנו לכך שלא תישלל הבטחת הכנסה מ-ע' ו-ש', אמהות חד הוריות מנצרת עילית, רק כי הילד באותו יום היה חולה והן לא יכלו לצאת את הבית, ולשרוף שעות במרכז התעסוקה שחודש אחרי חודש לא מוצא להם עבודה.
אני עיתונאי לשעבר שחצה את הקווים. עבדתי עם שורה של פוליטיקאים שהיו בעמדות מפתח גדולות מועדת הרווחה . אני מכיר את כולם: יש את אלו שרוצים אבל לא יכולים. יש את אלו שלא רוצים ויכולים ויש את אלו, כמו חיים, שרוצים לשנות ויכולים כי יש להם את כוח השליחות.
לאן הולך הכוח?
לקראת הבחירות לכנסת, כאשר כולנו נעמוד ונצביע, כדאי שנזכור כלל חשוב - עדיף "נבחר ציבור" כזה שאנו יודעים בדיוק מי שלח אותו לכנסת. ראוי שנמלא את ספסלי המליאה ביותר מאשר רואי חשבון, עורכי דין ועיתונאים. כלל חשוב נוסף שלמדתי - חבר כנסת שנשלח ע"י ציבור /קבוצה/אינטרס/ לעבוד בכנסת הופך לח"כ פעיל ומועיל פרלמנטארי . ח"כ שאתם לא יודעים את מי מייצג הוא הח"כ שניתן לקנייה ולשבירה! עדיף נציג ציבור בכנסת ,שאנחנו יודעים בדיוק מהו מקור הכוח שלו, ולא פחות חשוב: לאן הכוח מתועל?
ההסתה הפרועה בחיים כץ, שפיכת דמו תחת כל מיקרופון רענן, היא לא רק הסתה אישית, היא בעיקר הסתה נגד העבודה המאורגנת בישראל. הסתה נגד ציבור עובדים, גמלאים ונגד אלו שידם אינה משגת. בכנסת הבאה עלינו לטובה יהיו שחקנים חברתיים חדשים. הם ימצאו שם את ח"כ חיים כץ מחויב כפי שהיה בכנסת שקדמה לה כי, עוד נכונה לו הרבה מאוד עבודה.
חזרתי הביתה אחרי הבחירות בליכוד. סדוק, עצוב מתוסכל .ילדתי הבכורה שאלה אותי בהתרגשות "נו ניצחתם ?" עניתי שכן. ומיד חשבתי, שבמלחמות לא חשוב מי ניצח - אלא מי שרד.
אילן מרסיאנו, עיתונאי לשעבר ויועץ לשרים ולראשי ועידות בכנסת, משמש כיועץ לח"כ חיים כץ ,יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות.