שלב נוסף במלחמת המפלגות והזמרות: אחרי החלטתו של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין, מהבוקר, לפיה בליכוד-ביתנו הפרו סעיף בחוק הבחירות כשהזמינו את הזמרת שרית חדד להופיע בכנס המפלגה בבנייני האומה, החליטו בתנועה להגיש תלונה דומה נגד מפלגות העבודה ומרצ, בשל הופעותיהן של הזמרות אפרת גוש ורונה קינן בכנסים שלהן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי העתירה, מדובר בהפרה של סעיף 8 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), הקובע כי "לא תהא תעמולת בחירות מלווה תכניות בידור, לרבות הופעות אמנים, נגינה, זמרה, הצגת סרטים ונשיאת לפידים". כמו כן, ציינו בליכוד-ביתנו כי הופעתה של הזמרת אפרת גוש סוקרו בכלי התקשורת השונים.
ועדת הבחירות: הופעת חדד - עבירה
אחרי הביקורת החריפה שנמתחה על ההחלטה לשלם לשרית חדד 80 אלף שקלים על השתתפותה באירוע השקת הקמפיין, ממשיכה הסוגיה לסבך את בנימין נתניהו ואנשיו: יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין, קבע כי הליכוד-ביתנו "הפרה ביודעין ובכוונת מכוון את הוראות החוק".
רובינשטיין, שהכריע בעתירה בנושא שהגישה תנועת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, קבע כי "הופעתה של הזמרת שרית חדד בכנס השקת מסע הבחירות של המשיבות היא הפרה של הוראת סעיף 8 לחוק דרכי תעמולה".
כעת יועבר הטיפול בסוגיה למבקר המדינה וגם לידי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין - שייבחן האם היו לפרשה היבטים פליליים. "ככל שהוא יבקש לבחון את הדברים, חזקה עליו שיפנה לנוגעים בדבר לפי שיקולו", כתב רובינשטיין.
"זמרים הופיעו בכל המפלגות"
עורכי הדין מטעם יש עתיד, שהגישו את העתירה בדבר ההופעה לוועדת הבחירות המרכזית, טענו כי עוד טרם הכנס, הבהיר מבקר המדינה, יוסף שפירא, למטה המפלגה כי המהלך אסור לפי חוק - אולם לדבריהם, בחרו בליכוד-ביתנו להתעלם מהדברים.
שר החינוך גדעון סער, העומד בראש מטה הבחירות של הליכוד-ביתנו, אמר בשבוע שעבר בתגובה כי "זמרים הופיעו בעבר בכל המפלגות, ובכלל זה גם בעבודה ובמרצ". נוסף על כך, הוא דחה את הטענות כאילו הוזהרו אנשיו עוד טרם האירוע.
מהליכוד-ביתנו נמסר בתגובה: "רשימת הליכוד-ביתנו מכבדת את החלטת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית ותפעל לפיה. בהחלטה צוין כי גם מפלגות אחרות משלבות בכנסים הפוליטיים שלהם הופעות של אמנים, כגון מפלגת העבודה, מרצ ובעבר גם קדימה. יושב-ראש ועדת הבחירות הביע את עמדתו שלפיה יש להתאים את חוק הבחירות דרכי תעמולה, שהתקבל בשנת 1959, להשתנות העתים".
עוד צוין, כי "השאלה המרכזית שעליה נסובה ההחלטה הייתה האם כנס הפתיחה של מערכת הבחירות של הליכוד ביתנו בבנייני האומה היה בבחינת "תעמולת בחירות" שבה אסור לשתף אמן או זמר. עמדת הליכוד שלפיה הכנס היה כנס של פעילים התקבלה, אלא שבהחלטה נקבע כי הזמנתם של אמצעי התקשורת לכנס, ששידרו קטעים ממנו לקהל הרחב, היא זו שבעצם מהווה "תעמולת בחירות", שבה אסור לשלב הופעה של אמן או זמר. ראוי להדגיש כי החלטה זו שיש לה השלכות על זכותה של התקשורת לדווח לקהל ולהעביר לו מידע על כנסים פוליטיים במסגרת שידורי החדשות והאקטואליה, במהלך מערכת הבחירות, ניתנה מבלי שנציגי התקשורת היו צד לדיון, כמו כן ההחלטה דחתה את הטענה לפניה הליכוד ישראל ביתנו הפרו את הוראתו של המבקר ".