הציבור החרדי אולי מונה רק כתשעה אחוזים מסך בעלי זכות ההצבעה בישראל, אך בכל מערכת בחירות הם מהווים בסופו של דבר חלק ניכר מלשון המאזניים. ואם מערכת הבחירות הנוכחית עומדת בסימן התפלגות בקרב הציבור החילוני, הרי שגם בקרב המפלגות החרדיות כך הדבר. ארבע מפלגות מתחרות על ליבם של החרדים ועדיין – אחוז ניכר בציבור החרדי עדיין לא יודע למי הוא עומד להצביע בבחירות הקרובות.
"לתופעה הזאת נחשפתי אחרי שבחור בשם יעקב לבי העלה לעמוד הפייסבוק שלו גרף שמציג פער עצום בין כמות המנדטים לבין הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה הזאת", מסבירה טל שניידר בעלת הבלוג הפוליטי "הפלוג", "את דברי כתבתי מבלי להתבסס על סקר, אלא על תחושה שקיימת בציבור הזה, לפיה קיים נתק אמיתי מול ההנהגה שלהם. על פי כל הסקרים יהדות התורה נשארת סביב ה-6 מנדטים, זאת, אל מול נתונים דמוגרפיים שאי אפשר להתעלם מהם המציגים עלייה בשיעור החרדים באוכלוסייה, והשאלה היא להיכן הקולות האלו זולגים."
התחושות האלו אינן מופרכות ומוכרות היטב בקרב בני העדה החרדית. "יש הרבה שמרגישים מיאוס מהפוליטיקה בדיוק כמו אצל החילונים. המפלגות רבות בינן לבין עצמן, בתוך המפלגות יש ריבים ואינטריגות והן לא פועלות למען המצביעים. אנשים אומרים 'בשביל מה להצביע?' בשביל הגוף המושחת הזה? והכוונה היא לכנסת בכלל ולמפלגות החרדיות בפרט", מסביר לנו גורם בעדה, "יש תחושה שהמפלגות לא ממש מייצגות את הציבור החרדי, ובעיקר את החרדים החדשים". על פי גורם אחר, מדובר בעיקר באוכלוסייה המכונה "החרדים העובדים": "אנחנו מדברים על ציבור ענק, שיוצא לעבוד ומרגיש שאין ייצוג לצרכים שלו בכנסת", מסביר אותו גורם, "יש טענות שבצדק ויש שלא, אבל עצם הוויכוח הזה בעיני רק מוכיח שבציבור היהודי יש מגוון רחב של דעות ולא כפיה, כפי שנוהגים לחשוב".
כשהקול קורא של הרבנים ייצא, כולם יידעו למי להצביע
ישראל כהן, עיתונאי מהאתר החרדי "כיכר השבת" מכיר את התופעה, אך טוען שממדיה נופחו יתר על המידה: "הנתונים האלה מוגזמים, ובסופו של דבר אנחנו מדברים על זליגה של אולי שני מנדטים. צריך לזכור ש-10 אחוזים מהציבור החרדי החליטו לא להצביע למפלגות חרדיות, וגם אם יש 30 אחוז שטרם החליטו למי להצביע, ברגע האמת, כשייצא הקול קורא של הרבנים, וזה קורה כשלושה ימים לפני הבחירות, הרוב הגדול יילכו לפי הפסק הלכה. אלה שבחרו לא להצביע למפלגות החרדיות, זה משהו שקיים ואי אפשר להתכחש אליו, השאלה היא רק האם זה משהו שיכול להשתנות עד הבחירות".
מסקר שנערך ביום חמישי האחרון עלה שש"ס צפוייה לזכות בבחירות הקרובות לעשרה מנדטים יהדות התורה עם שישה והמפלגה החדשה, עם שלם, בהנהגת הרב חיים אמסלם, זוכה לשני מנדטים בלבד. אז מי הן המפלגות הללו, ועל מה הוויכוח? העיתונאי החרדי, קובי אריאלי נחלץ להסביר: "בשנים האחרונות היו שתי מפלגות חרדיות בולטות - יהדות התורה וש"ס. ש"ס היא המפלגה של הספרדים מאמיני הרב עובדיה, יהדות התורה היא מפלגה ותיקה השומרת על כוחה ומאגדת את כל החרדים מהפלגים האשכנזים, אגודת ישראל של החסידים ודגל התורה של הליטאים. חוץ מזה יש עוד כ-25% אחוזים מהעדה שאינם מצביעים כלל.
"הציבור החרדי הליטאי עבר כמה זעזועים בזמן האחרון. בתוך דגל התורה יש טלטלה גדולה המתחלקת לשני פלגים, הציבור הבני ברקי והציבור הירושלמי, ההתפלגות הזאת נוצרה אחרי מותו של הרב אלישיב שהיה קונצנזוס. מאז, הפלג הירושלמי הקטן והמרדן הקים לעצמו רשימה נפרדת שקוראים לה 'נצח', אשר על פי הערכות הרשימה הזאת לא תלך לבחירות אלא קיימת רק לצורכי מיקוח.
"בנוסף", מסביר אריאלי את יחסי הכוחות, "יש חבורה ששמה טו"ב - תנועה חברתית של חרדים שמכונים החרדים החדשים, אותם חרדים שלא מקבלים על עצמם את חברת הלומדים, שמוכנים להיות פרשנים בקטע של גיוס לצה"ל. חרדים הרבה יותר ישראלים, והם מכונים גם החרדים העובדים. הערכות מדברות על זה שבבחירות הבאות הם כבר ירוצו לכנסת, אחרי שיתמודדו בבחירות המוניציפליות. הסיפור של טו"ב הוא מהותי ואידיאולוגי, אלו אנשים המתנגדים לתפיסות חרדיות ותיקות של אנטי צבא ואנטי ציונות. הבוחרים של טו"ב לא מעוניינים לתמוך במפלגות החרדיות ומצד שני עדיין לא מוכנים לרוץ לכנסת הזאת.
"מפלגת עם שלם, היא גם אופציה למי שלא מוצא למי להצביע. הרב אמסלם אמנם מוחרם על ידי החרדים הקלאסיים, אבל זו אופציה מצויינת כהצבעת מחאה".
החרדים העובדים יביאו את השינוי
"יש לא מעט חרדים שיצאו בשנים האחרונות לשוק העבודה ורוצים להשתלב בחברה ומבינים שלשבת כל היום וללמוד זה משהו חשוב השמור ליחידי סגולה", אומר לנו איש התקשורת ישורון תורג'מן שייסד את האתר "שאריות ברשת", "חלו שינויים בעשור האחרון בתוך החברה החרדית והנקודה היא שהחברה החרדית הקלאסית - ההנהגה, היא מכירה בזה במובן מסויים, אבל מחשיבה את אותם חבר'ה כאולי סוג ב'. לכן קמה קבוצת טו"ב, למשל, שאומרת 'אנחנו חרדים, שומרי מצוות ומקפידים על הכל משלבים תורה ועבודה כמאמר המשנה במסכת אבות. 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ', אבל המפלגות החרדיות לא מייצגות אותנו ולא קשובות לצרכים שלנו'. יש פה תהליך והמפלגות החרדיות די לחוצות מזה".
ומה קורה בש"ס? המפלגה הגדולה אמנם לא סובלת מהתפלגות, אבל גם היא, לדברי תורג'מן, מאבדת מכוחה בקרב הציבור החרדי: "ציבור המצביעים של ש"ס הוא בעיקר בני עדות המזרח מהפריפריה ועוד כמה מנדטים של חרדים ספרדים להם ש"ס מספקת שירותים בתחום החינוך והרווחה ולכן הם מחוייבים ומחוברים למפלגה. ש"ס אכזבה רבים בהתנהלותה במשבר בית הספר בעמנואל, בה ש"ס התגלתה כחלשה ולא מובילת דרך אלא נגררת אחרי ההנהגה האשכנזית ליטאית ולא מובילה דרך משל עצמה.
"בעיר אלעד, שרוב מצביעה ספרדים וראש העיר בה הוא איש ש"ס, נרשמת התקוממות מקומית ועובדי עירייה רבים שתמכו בש"ס בבחירות האחרונות ובימים אלה עומדים להיות מפוטרים עקב תוכנית קיצוצים דרקונית יצאו בקמפיין בסיסמא 'רק ש"ס חזקה תפגע בפרנסה שלך' הם קוראים לראשי ש"ס להתערב בנעשה בעיר אלעד מאחר שראש העיר אינו מתפקד כלל לדבריהם.
"בנוסף, הגרעין הקשה של ש"ס בפריפריה מרגיש לא מיוצג, ש"ס מדברת על כך שהיא מייצגת את המסורתיים אבל לא השכילה להציב נציג אחד של ציבור המסורתיים, מסעודה משדרות מרגישה לא מיוצגת בש"ס ויוצאת לרעות בשדות 'עם שלם' של ח"כ הרב חיים אמסלם. או לתנועת הליכוד המסורתית'.
מצביעים אפילו לשלי יחימוביץ'
לאן ילכו הקולות?
"חלקם ילכו לשלי יחימוביץ', חלקם ילכו לנפתלי בנט, לליכוד זה כבר לא חדש שיש הרבה תומכים חרדים ולאמסלם, שאם יעבור את אחוז החסימה אליו ילכו הקולות. ראוי להתייחס גם למגזר של החוזרים בתשובה, זה מגזר גדול שאין לו מישהו שבאמת מייצג, רואים את זה גם במוסדות הלימוד, הם מקימים לעצמם מוסדות כי הם לא מצליחים להשתלב בתוך הקהילה החרדית. נדיר לראות חרדי מחתן את בתו עם בת של חוזרת בתשובה".
מפלגת עם שלם, ובראשה הרב חיים אמסלם היא זו שעשויה להרוויח מהמצב הנוכחי. "על פי מחקר שערכנו לאחרונה בקרב האוכלוסייה החרדית מצאנו ש-13 אחוז מסך הבוחרים שהצביעו בעבר ש"ס עשויים להביע אמסלם בבחירות הקודמות", אומר גיל סולומון דובר המפלגה, "למדנו שיש אנשים שיצביעו ש"ס לא משנה מה, אבל יש חלק גדול של אנשים, לא בהכרח חרדים, שלא מזוהים לחלוטין עם מה שש"ס מייצגת. במחקר שלנו מצאנו שיש מרמור על ההקצנה של ש"ס, במיוחד בקרב המסורתיים או חרדים שקוראים לשוויון בנטל ומשרתים בצבא.
"ש"ס כבר לא נתפסת כמפלגה שעוזרת לחלשים. הם מבינים שש"ס לא תעזור להם עם המצב הכלכלי והם רוצים לצאת לעבוד. עם זאת אצל החרדים הקלאסיים, קשה מאוד לעשות סקרים, הפתיחות שלהם איומה כלפי זרים. הם מאוד חשדניים, במעט שאנחנו מבינים מהמחקר העניין כלכלי נורא מפריע להם. אנחנו מאמינים שאחוז מסויים מהקולות האלה יבואו אלינו, כי הרב אמסלם קורא ללימודי ליבה ולצאת לעבוד במקום להמשיך במסלול האוטומטי של הישיבות. האג'נדה של הרב נשענת על שיווין בנטל, אמנם יחידי סגולה שימשיכו ללמוד ויזכו לתגבור במשכורת, אבל היתר יצאו למעגל העבודה, ולשירות לאומי ולצה"ל.
ש"ס: המפלגה היא חלוצת המפלגות החרדיות
בש"ס לא מכחישים את זליגת הקולות, אך נחושים להחזירם למפלגה עד ה-22 בינואר. "אנחנו מודעים לכך שיש אנשים שמתלבטים והם לא מוצאים את מקומם בתוך המפלגות החרדיות הקיימות", אומר לנו גורם במפלגה, "בקדנציה האחרונה היה איזשהו פער בין הטרמינולוגיה של ההנהגה לבין הפרקטיקה. אבל ההרכב הנוכחי של ההנהגה בש"ס מצמצם את הפער הזה. צריך לזכור ש"ס הייתה חלוצת המפלגות החרדיות, הבת של הרב עובדיה הקימה בברכתו ובתמיכתו של הרב מוסד אקדמי לחרדים והרב עובדיה מגיע לשם לעודד את הלומדים, נשים וגברים ומאות חרדים שלומדים תואר אקדמי, וכן בכל בתי ספר של ש"ס נותנים היום לימודי ליבה.
"הרוב החרדי של ש"ס הם אנשים עובדים, אז אם מסתכלים על הפרקטיקה, אין מפלגה חרדית פתוחה כמו ש"ס. בכל זאת נוצר פער בין איך שהמפלגה נתפסת לבין מה שהיא באמת. ויש לנו קבלות, לא רק הבטחות. ש"ס תפנה לקהל החרדי שלא מצא את עצמו או שמצא את עצמו בש"ס בעבר וכיום מתלבט על ידי צמצום בין הפן המעשי לרטוריקה של המפלגה. ש"ס היא אינה מפלגה חרדית קיצונית והיא אף פעם לא הייתה כזאת".
בנוגע לחוסר הדוגמא האישית שהועלתה בכתבה אומר אותו גורם: "ש"ס פעלה רבות במאבק באפליה נגד חרדים על ידי קידום חקיקה וגם בערוצים רחבים יותר מול משרד החינוך, והרשויות המקומיות, המחוייבות לדאוג שאף ילדה ספרדית לא תישאר בבית, אבל בש"ס מודעים שלא נעשה מספקי בתחום הזה ויש עוד דברים שצריכים להיעשות בנושא. זה לא משהו שמנסים להסתיר, הייתה פעילות בנושא הזה אבל עוד לא נעשה מספיק. ש"ס לא הולכת להתפשר בעניין הזה".