"נשים רצויות בפוליטיקה אבל לא בטוח שיוכלו להתמודד עם הבעיות כמו גברים", כך השיבו רוב הנשאלים בסקר מיוחד שערך ארגון ויצ"ו לקראת הבחירות לכנסת ה-19. הסקר בוחן את עמדות הציבור בנוגע למעמדן ויכולתן של נשים להוביל בפוליטיקה בישראל. למרות השיפור שחל בשנים האחרונות, מהסקר עולים נתונים מדאיגים לגבי תפיסת הציבור את השתתפות הנשים במרחב הפוליטי ובמוקדי קבלת החלטות במדינה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הסקר נערך ע"י חברת דיאלוג בקרב 500 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה, כחלק מקמפיין ציבורי שמובילה ויצ"ו, להגדלת ייצוגן של נשים במערכת הפוליטית בכלל ובממשלה בפרט. ממצאי הסקר מוכיחים כי נוכחותן של נשים מובילות בזירה הפוליטית משפיע לחיוב על עמדות הציבור, הרואה נשים לוקחות חלק בהנהגת המדינה, אך עם זאת עדיין מייצגים תפיסות שמרניות ביחס ליכולתן של נשים להשתלב בעמדות מפתח בהנהגת המדינה בתחום המדיני, הכלכלי והביטחוני.
"ראש ממשלה אישה לא תוכל להתמודד עם האיום האירני"
מהסקר עולה כי 70% מהציבור לא פוסל שאישה תכהן כראש ממשלה בישראל, אך עם זאת לא רואה בעשור הקרוב אישה מכהנת בתור שרת ביטחון, ראש מוסד או שרת אוצר. 77% לא מאמינים שאישה תכהן בשנים הבאות כשרת ביטחון, 60% לא מאמינים שתהיה ראש מוסד ושליש אינם רואים אישה ממלאת את תפקיד שר האוצר. לעומת זאת 60% סבורים שיכולה להתמנות נשיאת מדינה בעשור הקרוב.
בנוסף, הציבור חלוק בדעתו לגבי יכולתן של נשים לטפל בסוגיות שעל סדר היום המדיני והאזרחי: כחלק מהסקר הוצגה למרואיינים רשימה של חמישה תחומים ולגבי כל אחד מהם, נשאלו האם ראש ממשלה גבר או ראש ממשלה אישה יטפלו בהם טוב יותר: האיום האירני, קידום התהליך המדיני, שיפור שירותי הרווחה, צמצום העוני, המאבק בשחיתות הציבורית ושיפור איכות וזמינות שירותי מערכת הבריאות.
גם בבחינת התשובות לשאלות אלו ניכר כי עדיין יש חלוקה מגדרית מובהקת ביחס לתפיסות הציבור את יכולתן של נשים לבצע תפקידים "גבריים" אל מול תפקידים "נשיים": למעלה ממחצית מהציבור (כ-55%) סבורים כי ראש ממשלה גבר יטפל טוב יותר באיום האירני מאשר ראש ממשלה אישה, ורק 7% מאמינים שאישה יכולה להתמודד עם הגרעין האירני.
בבחינת פילוח השאלה לפי מין הנשאל, נראה, באופן מפתיע שגם הנשים עצמן לא סומכות על ראש ממשלה אישה שתטפל בבעיה האירנית: 60% מהן סומכות יותר על ראש ממשלה גבר ורק 6% מאמינות שאישה תטפל באיום טוב יותר מגבר. שליש סבורות ששניהם יטפלו בסוגיה טוב באותה מידה. לגבי קידום התהליך המדיני, למרות שכמעט מחצית מהציבור (45%) סבור שראש ממשלה גבר וראש ממשלה אישה, מתאימים באותה מידה להובלת תהליך, עדיין למעלה משליש מהנשאלים העידו כי הם מעדיפים ראש ממשלה גבר שינהל את המערכה המדינית, לעומת 14% בלבד שמעדיפים ראש ממשלה אישה.
מעדיפים נשים בתחומי הרווחה והבריאות
בטיפול בנושאים החברתיים כמו רווחה ובריאות, עולה בבירור כי אחוז גדול יותר מהציבור מעדיף אישה. רק 12% חושבים שגברים יטפלו טוב יותר בבריאות ו-40% מעדיפים נשים לטיפול בשירותי הרווחה.
במטרה לבחון עמדות הציבור ביחס להגדלת ייצוג נשים בממשלה, נשאלו המשתתפים בסקר האם יש לפעול לשריון שרות בממשלה. גם בהקשר זה נראה שהציבור חלוק בדעותיו: 52% לא תומכים באיזהו שריון לנשים לעומת 45% שתומכים בהגדלת הייצוג באמצעות העדפה מתקנת.
כאשר נשאלו משתתפי הסקר מהו לדעתם הגורם שבגללו יש מיעוט של נשים בפוליטיקה העידו רובם (51%) כי הסיבה העיקרית לכך שנשים פחות נוטות לפנות לפוליטיקה, הוא המחיר, אשר נתפס ככבד מדי, הכרוך בפגיעה במשפחה. 20% סברו שהסיבה נעוצה בעובדה שפוליטיקה היא תחום עיסוק לגברים.
"ממצאי הסקר עולה תמונה עגומה. שילובן של נשים בתהליכים אלו הוא עקרון דמוקרטי חשוב ותנאי הכרחי לפיתוח כלכלי וחברתי בר-קיימא. למרות השיפור שחל במעמד האישה בעשור האחרון, חובה עלינו לפעול לקידום שוויון מלא בכל תחומי החיים ועל הממשלה ליישם זאת בפועל. המאבק להשגת שוויון מגדרי הוא אתגר חברתי ולאומי משותף לכולנו", מסרה בתגובה גילה אשרת, יו"ר ויצ"ו ישראל.