למיטב זכרוני, אף נשיא אמריקני מעולם לא נשא נאום שדומה להצהרת טראמפ על ירושלים כבירת ישראל. כדאי לשים לב מה החידוש ומה מס השפתיים: החידוש הוא נאום שמכיר בזכות ההיסטורית של ישראל. הנשיא למעשה קובע שהקשר הישראלי לירושלים אינו תלוי בהסכמי השלום, וזהו כמעט אישור מפורש לבנות בתחומי ירושלים רבתי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עם זאת, המשפט החשוב ביותר בנאום טראמפ הוא: "אם ניסינו משהו עשרים שנה והוא לא עבד - הגיע הזמן לנסות משהו חדש", לחשוב מחוץ לקופסה. מהי אותה קופסה? מדובר בפרדיגמה שאומרת 'אנחנו לא ננקוט בצעדים פרו ישראליים שמא תתעורר אלימות'.
ובעברית: הכניעה המבוהלת לאיומי האלימות והמחשבה שטרור והתפרעויות הן כוח טבע כמו רעידות אדמה הן גישות ששייכות להיסטוריה. הזמן לא עובד רק לטובת הפלסטינים. יסרבו - יקבלו ירושלים ישראלית.
טראמפ למעשה מנסה לומר: "כשהפלסטינים יבינו שהזמן פועל גם לרעתם אולי הם יזוזו קדימה", ואפילו כשהוא אומר שתי מדינות הוא מוסיף "רק אם שני הצדדים יסכימו". הנימוק שלו על הזכות הישראלית לירושלים הוא לא פוליטי אלא היסטורי: "זו הייתה בירתם העתיקה". איפה היא שכנה? כולם זוכרים.
האמת הפשוטה הזו נכונה יותר מאלף נאומים מבריקים ועתירי מליצות של אובמה שבסופן ההנחה הסמויה שישראל נולדה בחטא; אירן עדיפה על סעודיה; האחים המוסלמים הם אותנטיים וירושלים איננה יהודית. שהחיינו וקיימנו לזמן הזה.