השינוי בתקיפה לכאורה של חיל האוויר בסוריה הוא בעצם ההודעה של ממשלת סוריה שאומרת "שישראל פגעה בשטחינו במתקנים כאלה ואחרים". עד עכשיו לכולם היה נוח להסתתר במרחב ההכחשה, ישראל גם היום לא מגיבה, לא מאשרת ולא מכחישה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
ראש הממשלה נתניהו דיבר באפריל האחרון על כך שישראל תפעל על פי האינטרסים שלה ותתקוף גם בעומק סוריה. גם שר הביטחן הקודם יעלון אמר בפירוש שישראל לא תאפשר מעבר של כלי נשק או מערכות נשק. הוא אפילו מנה איזה סוגי מערכות, טילים ארוכי טווח וכבדים, טילים נגד מטוסים, וטילים נגד ספינות. כל אלו שירטטו את המדיניות של ישראל מול התופעה של חימוש חיזבאללה מתוך שטחי סוריה.
יש תיאום עקרוני רחב עם הרוסים, ראש הממשלה עסק בזה בביקור שלו בפגישות עם פוטין אליו התלווה מפקד חיל האוויר אמיר אשל וראש אגף התכנון בצה"ל. ישראל הבהירה מה האינטרסים שלה ומה היא תעשה, ישראל לא מבקשת אישור לתקוף מהרוסים. החלוקה לעתים נורא בנאלית, הרוסים כמעט לא טסים בלילה, הם טסים בעיקר ביום, חיל האוויר הישראלי פועל בעיקר בלילה. ברור לגמרי שהם יודעים שמטוסים של חיל אוויר טסים בגזרה, בעולם של היום אי אפשר להסתיר את זה, יש מכ"מים מתקדמים, מטוסים גילוי והתראה וכו'.
בישראל מהלכים קצת על קצות האצבעות מול הרוסים. התיאום מול הרוסים הוא חלק מהשיקולים לקראת תקיפה, ממש כמו השיקול מה יעשה חיזבאללה, זה משהו שבוחנים אותו לקראת כל תקיפה.
בתקיפות האלה, ישראל מגדירה מה לא קביל מבחינתה, ולקראת כל תקיפה כזאת מתקיים דיון שבו נשאלת השאלה עד כמה המטרה הזאת ערכית וחשובה כדי שיהיה שווה להסתכן בחימום הגזרה בירי. פעם אחת חושבים איך מגיבים הסורים, ופעם אחרת איך יגיב חיזבאללה וכל אלה הערכות בלבד. נכון לישראל להגדיר את הקוים האדומים שלה והמדיניות שלה לנוכח הדבר הזה ולפעול על פי הקווים האלו. כל השחקנים בזירה ממש לא רוצים לצרף את חיל האוויר הישראלי לכלל אלה שפוגעים בהם ובנתיים הם בולעים את הגלולה הזאת.