כעומק הגינוי – עומק השיסוי: השבוע הגיע תורם של חובשי הכיפות. זו אינה הפעם הראשונה, כמובן, כבר הפכנו מזמן למומחים: כל פוליטיקאית נדרשת מיד להתייצב נגד החשוד בהטרדות מיניות ממפלגתה - כי הרי האלימות המינית היא בעיה של נשים. מכל ערבי ישראלי אנחנו דורשים מיד לגנות את הטרור - כי אם לא הוא מחבל פוטנציאלי, ומהשמאלנים אנחנו דורשים להסתובב עם תעודת לוחם על המצח ולרוץ ראשונים אל האש - גם ככה הם בוגדים, שיישרפו.
וכך, בימים האחרונים הופנתה הדרישה לגינוי אל הציונות הדתית. מכל עבר שמעתי על ה"ערוגות" שבהן צמחו העשבים השוטים, על חשבון הנפש שעל מנהיגי הציבור הדתי לערוך ועל הקרע בתוך המגזר. זה הזכיר לי את הסיפור על היהודי שלקה בסרטן ריאות והמשיך לטעון שהוא עצמו בריא כמו שור, אבל מערכת הנשימה שלו חולה לאללה. אפשר להמשיך לדרוש חשבון נפש מהציונות הדתית, האמת היא שהמתמטיקה די פשוטה.
זו לא הייתה הציונות הדתית שקראה להחרים את עסקיהם של הערבים או שאיימה לשרוף את בתיהם - בלב הארץ - אחרי שזכו במכרזי בנייה. לא היו אלו אנשיה בשבתות במגרשי הכדורגל, או בכיכרות הבירה, תרים אחר נהגי מונית ערבים. זו לא הייתה היא שהקלה בעונשם של כל אלו, ואף לא בתי הדין הרבניים.
זו לא הייתה הציונית הדתית, לא לבד לפחות, שראתה את תג המחיר הולך ועולה ועצמה את עיניה. אינני יודעת אם שירות הביטחון מכה את החשודים, אבל המערכת כולה , ללא ספק, מכה על חטא. לא יודעת אם מענים היום את העצורים, אבל מכירה לוחמים שמתייסרים על מה שהיה עד כה.
הציונות הדתית לא הייתה היחידה שידעה על שמחות עם כלי נשק, על הפליית ערבים על ידי חברות להשכרת רכב, על מלונות שמזהירים מפני ריבוי ערבים לרגל חגם, או אזרחים שמשכירים את דירתם ליהודים בלבד. כל אלו קרו בירושלים, בתל אביב, באילת וביפו. הם פורסמו במהדורת החדשות הנצפית במדינה. הצקצוק נמשך כשעתיים ונעלם אל תהומות המאפליה.
זו לא הציונות הדתית שהפכה את הערבי לשם נרדף לאויב, את הפליט לשם נרדף לנרדף, את האחר לפולש, ואת הזר לאדם שדמו מותר. זה השיח מימין שמזהיר אותנו מפני ערבים שנעים בכמויות רבות לקלפיות וזה השיח משמאל, זה שפעם ראה עצמו כמחנה השלום והפך עם השנים למחנה ציוני. זה שפעם דיבר על מדינה דמוקרטית והיום חותר לשלום רק כדי לא לאבד את "היהודית".
זה השיח הכללי כאן שחושב שתינוק שנשרף בשנתו הוא נזק להסברה שלנו בעולם. ושאיננו "ככל הגויים" פחותי הכבוד. זה נח להתחבא עכשיו מאחורי הכיפה, אבל האמת היא שגם כיפה של ברזל לא תסתיר את בושתנו. זו לא הציונות הדתית שזקוקה לקריאת השכמה - אלא הציונות כולה. על ממשלותיה ומוסדותיה, בתי המשפט, מערכות המשפט, הביטחון והחינוך. כולנו חייבים להתעורר עכשיו, לפני שהבית יישרף על כל מי שנמצא בו.