זה היה גמר חלש, סיום די הולם לטורניר חלש. ברור שנהנינו מכמה משחקים פצצתיים וסיפורים היסטוריים (איך לא? זה קורה ויקרה בכל טורניר), אבל הרמה הכללית היתה מעייפת ומאכזבת. אני תולה את זה בעיקר בשחיקה של שחקנים שמותשים מעונות בלתי-נגמרות בקבוצות שלהם וחייבים ישר ללא הפסקה להמשיך לטורניר קיץ מתיש כשלעצמו, ועוד מצפים מהם להיות בשיאם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מי שטוען שהגדלת היורו ל-24 נבחרות אפשרה לנו ליהנות מנבחרות וסינדרלות כמו וויילס ואיסלנד גונב-דעת במודע או שלא. שתיהן סיימו במקום ה-2 את בית המוקדמות שלהן (אחרי שגם הובילו אותו לפרקים). ממש לא מופרך, ואפילו הגיוני לחשוב שהיו מעפילו ליורו בגרסה המוכרת והשפויה של 16 נבחרות. איסלנד היא נבחרת שמבצעת התקדמות אדירה כבר שנים, הובילה את בית המוקדמות שלה, וניצחה פעמיים את הולנד וצ׳כיה. היא לא הייתה זקוקה לפוליטיקות הקטנות של פלאטיני.
פורטוגל ממש לא צריכה להתנצל שזכתה כפי שזכתה. היא הגיעה הרבה מעבר למה שייעדו לה. היא ניצלה את הפורמט המעוות כדי לזחול מבית מוקדם עם 3 תוצאות תיקו, וכמובן שבנוק-אאוט ידעה להתעלות (ברייקינג ניוז! בנוק-אאוט לא חייבים לנצח ב-90 דקות).
ויחד עם זאת, זה לא סותר שממבט-על, פורטוגל היא מהנבחרות החלשות והלא מלהיבות שזכו בטורניר. ניצחה מעט, שיעממה הרבה, ונזכור ממנה בעיקר פציעה קורעת לב ופרפרים בכל מקום.
לא צריך להיות אבא לתינוק כדי לחשוב שהארכות זה כבר פאסה. נכון שאתמול דווקא ההכרעה נפלה בהארכה, כביכול עדיף מפנדלים, אבל בסה״כ 5 ההארכות בטורניר היו משמימות, הובקעו בהן ביחד רק 2 שערים ובאופן כללי נדמה שהשחקנים בד״כ השלימו עם זה שהולכים לפנדלים ובואו נעביר זמן. די להתעללות בשחקנים ובאבות ואמהות.