ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל, נהג לומר בציניות מושחזת את האמרה הבאה על תועלת של ראיון עיתונאי בטלוויזיה או בעיתון - "איני מכיר את האדם, כן... שהתחרט על ריאיון שהוא לא נתן". במילים אחרות: תתראיין רק אם אתה חייב. תדבר רק אם יש לך מה לומר, ואם כן, זכור, שלא תמיד זה ייצא כמו שרצית. ראיה מפוכחת, אירונית ומדוייקת. הוא אגב, לא אהב להתראיין ועשה זאת במשורה ככפאו שד. אז הנה, אולי נמצא האדם הזה: בנימין נתניהו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ראש הממשלה תכנן לתת שורה של ריאיונות חג לכלי תקשורת שונים, לערוץ 2, 10, 1, לערוץ 9, וג'רוזלם פוסט, לטיימס אוף ישראל, מעריב סופשבוע וישראל היום. הכל נקבע בלו"ז , הכל היה סגור, אבל אמש הוא התחיל להתחרט. לטענת אנשי לשכתו, לוח הזמנים הפך צפוף, פגישה עם מנכ"ל בלאקברי, פרידה מהמזכיר הצבאי אלוף אייל זמיר, ודיון הכנה לקראת הנסיעה ללונדון מחר. בבוקר הוא הודיע גם לערוצי הטלוויזיה שאין ראיונות. הוא לא מספיק.
האמת, אף אחד לא חתך ורידים. ריאיונות עם ראש הממשלה הם עניין חשוב לדמוקרטיה, כלי משמעותי בהצגת שאלות שיש לציבור עניין בהן ונוהג מקובל במדינות דמוקרטיות. אבל, מבחינת עניין או אפילו אחוזי צפייה לא מדובר בהצלחה בטוחה, בדרך כלל ההפך. אלא שאז החל להתגבש הסיפור התקשורתי הבא בשידור חוזר: נתניהו ביטל כי הוא לא רוצה שרביב דרוקר מערוץ 10 יראיין אותו.
בפעם הקודמת לפני הבחירות נתניהו הבהיר שהוא לא מוכן, ערוץ 10 ביטל את הראיון, יונית לוי שלנו שאלה את נתניהו על ההחרמה למרות התחרות בין הערוצים, ונתניהו לא התנצל ולא הצטדק. הוא היה לפני בחירות והוא הזמין מריבה עם כלי התקשורת כאמצעי יעיל לגיוס הליכודיניקים. אמש הוא הסכים לריאיון עם דרוקר אבל הוא נקבע למשרד ראש הממשלה ולא למעון ראש הממשלה. אם זה היה מתקיים - זה עניין פרוצדורלי זניח גם אם לא מהלך שמשדר ממלכתיות ואיפוק.
חרושת השמועות
הבעיה שמהרגע הזה החלו לרחוש השמועות: נתניהו ביטל את כל הריאיונות כדי לא להפגש עם דרוקר. יש מי שהחל ללחוש שרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו גילתה שהוא מתכנן להתראיין לדרוקר ויעצה לו, או הורתה לו לבטל. כך נתניהו במהלך תקשורתי מזהיר הצליח תוך כדי ביטול הראיון לאפשר לערוץ 10 לעשות עליו עוד סיבוב של יחסי ציבור לכתב שחשף את פרשת ביביטורס. מהלך תקשורתי גאוני.
ההתעסקות הקטנונית הזו היא לא לכבודו של ראש ממשלה בישראל. היא מבזה את כל עניין "ריאיונות החג" שגם כך הפך להיות ארכאי ומיותר. זה מצטרף לעוד כמה מהלכים שגויים של ראש הממשלה בעניני תקשורת וחופש ביטוי. הסעיף שאישר לאקוניס לתקן בעניין חופש הבעת הדיעה ברשות השידור ואז התחרט וביטל, מסיבת העיתונאים שקבע עם כחלון שהפכה מקוצר זמן להצהרות של השניים בלי התמודדות עם שאלות כתבים.
אולי הכל זה מקרי, אולי הכל זה ענייני לו"ז, והתנהלות, אולי. אבל התוצאה מביכה ומזיקה היא מאותת שיש כאן ראש ממשלה שלכל הפחות לא יודע להתנהל ולנהל לוח זמנים, ולכל היותר מדובר במדינאי שנשאר פוליטקאי חשבונאי שמתעסק עם הענינים הכי קטנוניים של התקשורת.
הנה עצת חינם תקשורתית: שנה כיוון. תפעל באופן יזום ומסודר להראות ולהוכיח שאתה לא חושש משאלות, שאתה נותן ראיונות, תציג שקיפות וחופש ביטוי, כי אם אתה רוצה משהו, הרי לפי דברייך, אתה תשיג אותו. בהצלחה.