מטה נאט"ו - הברית הצפון אטלנטית שהוקמה אחרי מלחמת העולם השנייה כדי לשמש זרוע הגנה, הרתעה ואולי גם התקפה נגד ברית המועצות הקומוניסטית וגרורותיה בברית וארשה - שוכן עדיין במשכנו הישן על הדרך מנמל התעופה הבינלאומי בזוונטם לבריסל, בירת בלגיה. מעבר לכביש ניצב מתריס המשכן החדש והמודרני שהוקם בעלות של 1.1 מיליארד אירו אבל עדיין לא הפך פעיל בשל בעיות במערכת המיחשוב.
בשיחות שקיימתי במהלך ביקור שאליו הוזמנתי יחד עם עיתונאים ישראלים נוספים בתחילת החודש שמעתי לא מעט התבטאויות ציניות ומרירות בקרב הפקידות הבכירה של הארגון, מהסמליות הגלומה בכך שהברית שמחפשת בימים אלה את דרכה בימים המבלבלים והמבולבלים של ממשל טראמפ והתערבות-סייבר רוסית בתהליכים פוליטיים במערב, מתקשה לעבור למבנה הזכוכית והמתכת המודרני בשל בעיות מיחשוב.
לשורת הדגלים של החברות בברית, 28 בסוף חודש מאי השנה, נוסף בתחילת יולי דגל מונטנגרו. המדינה, שהייתה בעברה הרחוק חלק מיוגוסלביה, הצטרפה לברית והפכה לחברה ה-29 בה, למרות הנסיונות הרוסיים לעצור את המהלך. דגל ישראל לא מתנוסס ברחבה המרכזית של מטה הברית אך מעמדה של מדינת ישראל השתדרג מאוד בשנה האחרונה מאז הוסדרו הקשרים הדיפלומטיים בין ממשלת ישראל לממשלת טורקיה בעקבות פרשת המרמרה שבה הרגו חיילי צה"ל 10 אזרחים טורקים כשהשתלטו על אניית המאוי-מרמרה שהובילה משט הזדהות עם תושבי רצועת עזה.
בין שאר אמצעי הלחץ שהפעילה ממשלתו של רג'פ טאיפ ארדואן על ישראל, כדי שתתנצל ותשלם פיצויים, ניצלו הטורקים עד תום את תקנון הברית שדורש קונצנזוס מוחלט של כל הממשלות החברות בכל פעילות- ומנעו מישראל לממש את המעמד של מדינה שותפה בברית. מהרגע שהסכם הנורמליזציה הושלם הסירה טורקיה את התנגדותה וישראל הפכה שותפה מחוזרת בברית. השגריר רוני לשנו-יער הגיש את כתב אמנתו ויירשם בדברי הימים כשגריר הישראלי הראשון לברית, ובמטה נפתחה נציגות ישראלית מחוזרת.
הדיפלומטים הישראלים שמוצבים במטה נאט"ו בבריסל זוכים לסביבת עבודה נוחה במיוחד יחסית לעמיתיהם בבירה האירופית הזו (שגרירות ישראל למוסדות האיחוד האירופי ושגרירות ישראל לבלגיה) ובמרבית המקומות האחרים בעולם שכן הם אינם נדרשים לסוגיות מדיניות: תפקידם לקשר בין גורמי צבא וביטחון ישראלים מחוזרים בשל יכולותיהם המוכחות בתחומים רבים לבין לקוחות שבויים במדינות הברית שמעוניינים מאוד בידע הישראלי ובשיתוף פעולה עם גורמים ישראלים מבלי להיות מוטרדים בסוגיות של כיבוש השטחים, זכויות הפלסטינים והסדרים עתידיים.
אך בעוד דיפלומטים בכירים בנאט"ו מברכים על שלל האפשרויות שנפתחו בעקבות הסרת המגבלות שהציבה טורקיה על שיתופה של ישראל, הם מבקרים קשות את שיטת הפעולה הטורקית שמנצלת לרעה לדבריהם את עקרון הקונצנזוס המוחלט שעליו מושתתת פעילות הברית. העקרון הזה שלפיו כל החברות בנאט"ו חייבות להסכים לכל מהלך והתנגדות אחת מהן כמוה כווטו, נועד כדי לגבש מדיניות משותפת בסוגיות ביטחוניות שמשותפות לכלל החברות, בבחינת הגרסה המודרנית של "אחד בעד כולם וכולם בעד אחד". הכלל הזה לא נועד להפוך את הפעילות בנאט"ו למכשיר להפעלת לחצים בסוגיות שנויות במחלוקת בין מדינה שחברה בברית לבין מדינה אחרת.
דיפלומטים בכירים שעמם שוחחתי הביעו סיפוק רב מכך שטורקיה הסירה את התנגדותה לשיתוף ישראל, אבל באותה נשימה הביעו תסכול רב שאנקרה ממשיכה להשתמש בשיטה הזו כדי להפעיל לחץ על מדינות שעימן יש לה חילוקי דעות דו צידיים (בי-לטרליים) שאין להם דבר ועניין עם צרכי הכלל ועקרונות הברית. היעד הנוכחי שכלפיו משתמשת טורקיה בזכות הווטו ששמורה לה בשל היא אוסטריה. ממשלת וינה, שגם היא אינה חברה בנאט"ו אך כמדינה שותפה משגרת ביו השאר כוחות שמירת שלום לקוסובו, לא מסתירה את פקפוקיה בדבר זכותה של טורקיה להתקבל כחברה באיחוד האירופי.
למרות שלברית הצפון אטלנטית אין דבר ועניין עם סוגיות החברות באיחוד האירופי, הרי שטורקיה השתמשה בזכות הוטו שלה בנאט"ו כדי להפעיל לחץ על אוסטריה, למגינת ליבן ותסכולן של שאר החברות בברית. גם הסוגיה הבילטראלית הזו נפתרה בעצם ימים אלה, אבל רק לאחר שטורקיה הסדירה את קשריה עם אוסטריה.
בנאום שנשא מזכ"ל נאט"ו יאן סטולטנברג לפני חודשים אחדים הגדיר את הערכים המאחדים שעליהם מגינה ברית נאט"ו: "דמוקרטיה, חופש הביטוי, חופש העיתונות, עצמאות מערכת המשפט והגנה על מיעוטים". לא בדיוק ההתנהלות הטורקית בימים אלה של הטיהור שמנהל ארדואן בארצו בעקבות נסיון ההפיכה שנכשל לפני שנה כמעט. הדיפלומטים שנשאלו על כך במטה נאט"ו בשבוע שעבר נאנחו והדגישו שמאז התקבלה טורקיה לברית ב-1952 היו בה שלוש הפיכות צבאיות (בשנים 1960, 1971 ו-1980): "בכל הפעמים האלה חרגה טורקיה באופן מובהק מהעקרונות שעליהם הושתתה הברית", הדגישו והוסיפו "אף פעם לא הוטל ספק בחיוניות של חברותה בנאט"ו".