הנשיא הנבחר של אירן רוחאני דיבר לראשונה על מדיניות החוץ והביטחון שלו - ולא אמר את הדברים שהמערב רוצה לשמוע. הוא אמר שלאירן יש את הזכות להעשיר אורניום והכרה בזכות הזאת - היא תנאי לשיח הישיר עם ארה"ב, שהיחסים עימה מהווים פצע פתוח שיש לטפל בו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מקורות באירן אומרים כי אחמדיניג'אד ירק למערב בפנים, אבל רוחאני מעדיף מסכי עשן. הוא אמר שצריך לחזור למשא ומתן כדי להוריד את הסנקציות שלא משרתות איש מלבד ישראל, והוא מוכן להגדיל את השקיפות של התכנית הגרעינית ולבנות עם המערב רמה יותר גבוהה של אמון הדדי. הוא הזכיר למשל שכשהוא היה מנה"ל המו"מ הגרעיני, עד 2005, היו לו הבנות עם צרפת שגם גרמניה הסכימה להם אבל גרמניה לא קיבלה את הדברים בגלל העמדה של הנשיא בוש.
כלומר, ניתן להגיע להבנה אבל רק אם המערב יקבל את הזכויות שאירן תובעת לעצמה. עמדה זו עמומה למדי שכן קשה להבין לאיזה דברים רוחאני מוכן ואיזה לא. האם הפקחים יוכלו לקבל גישה מלאה או להגביל את אחוזי ההעשרה. כשנשאל על המתקן בפורדו הוא התחמק מהשאלה ולא ענה ישירות. המסגרת שהוא מציג רחבה מאוד, ובתוכה יש הרבה מקום לנוע.
יש לעשות אבחנה ברורה בין מה שרוחאני מייצג בתוך אירן ומה שהוא מייצג בתחום מדיניות הגרעין. רוחאני כתב בעבר ספר שמוכר למעטים בישראל והוא עוסק בחלקו בתכנית הגרעין האירנית, שרוחאני היה איש מרכזי בעיצובה תחת הנשיא חתאמי. הוא כותב שניתן להגיע להבנה עם המערב בתנאי שהוא יקבל את הנתון שלאירן תהיה יכולת גרעינית.