השריפה בכרמל לימדה אותנו שלא היינו ערוכים לשריפות יער וחורש. ההיערכות היתה לקויה בהיבט כיבוי שריפות לאחר שהן פורצות, וכך גם בתחום מניעת האש.
פעילות האדם בישראל באלפי השנים האחרונות היא אינטנסיבית, והשריפות הן חלק בלתי נפרד מהנוף. הצומח הטבעי בישראל מגלה עמידות יחסית לשריפות, והשתקמות השטח לאחר שריפות עדיין מופלאה. ראוי להכריז - אי אפשר למנוע באופן מוחלט שריפות.
לפיכך, המטרה היא להקטין את שכיחות השריפות ולצמצם את הנזק לו הן גורמות. ראוי לומר כי למרות שהשפעת השריפות אינה ניכרת לעין לאחר מספר שנים, העין המקצועית מזהה את ההשפעה לאורך זמן ניכר, בעיקר בשטחים שנשרפים בתדירות גבוהה יחסית.
השריפה בכרמל הביאה לשינוי. תכניות רשות הטבע והגנים לדילול מסיבי של חורשים ויערות מאושרות ביתר קלות מאשר בעבר. בנוסף, כל הגורמים המקצועיים התאגדו לכתיבת הנחיות ליצירת קווי חיץ סביב ישובים, כדי להגן על היישובים מאימת האש. ההנחיות והמיפוי מתארים בקווים כלליים את השטחים סביב היישובים מהם יש להסיר את העצים והשיחים ואת הצפיפות המאושרת המרבית. לאחר ביצוע התכנית, תקטן באופן משמעותי הסכנה לפגיעה ביישובים בזמן שריפה.
הממשלה אישרה הקצאת סכומים גבוהים לטיפול בעצים ובשיחים בכרמל, סכום הזהה לתקציב כל הפעולות הביולוגיות לשמירת טבע בכל הארץ! יתרה מזו - מה על חלקי הארץ האחרים? בשנת 1995 התחוללה שריפת ענק בהרי יהודה בואכה ירושלים. כל האזור, מהישוב נטף בצפון ועד צור הדסה בדרום, טובל היום בירק רב. תוצאות השריפה הבאה עלולות להיות חמורות ביותר.
יש לפעול למניעת שריפות בכל האזורים בהם חורשים ויערות, מהגבול עם לבנון בצפון ועד אזור קריית גת בדרום. המשרד להגנת הסביבה פועל להצפת נושא זה ולהשגת תקציבים לכרמל ולשאר חלקי הארץ, ולא נותר אלא לקוות שהמאמצים יצלחו.
הכרמל ישתקם. גם שאר השטחים שנשרפים ישתקמו. ככל שצפיפות האדם בישראל תגדל, וככל שהעולם בו אנו חיים הופך לחם יותר בגלל שינויים גלובליים, שכיחות השרפות תגדל, אם לא נערך למניעת שריפות. השיקום יהפוך לקשה יותר ככל שיתרבו השריפות בשטח, עד שאופיים של השטחים הפתוחים בישראל ישתנה מול עינינו. יש לפנינו מפגש בין אינטרסים: שמירה על הטבע ושמירה על חיי האדם ורכושו, שראוי היה לה שתהיה גבוהה יותר בסדרי הקדימות הלאומיים.
ד"ר יהושע שקדי הוא המדען הראשי של רשות הטבע והגנים