הרגע המפחיד ביותר בדרבי אמש התרחש עוד לפני מטר המוטות, הדגלים, המצתים וכל יתר החפצים שהושלכו למגרש על ידי אוהדי הפועל תל אביב.
הרגע המפחיד ביותר היה בדיוק הרגע שבו שרק השופט מנשה משיח לסיום המשחק. מכיוון חדרי ההלבשה יצאו בריצת אמוק שני השחקנים שהורחקו על ידי השופט, סלים טועמה ואביחי ידין. ממרומי בלומפילד אפשר היה לזהות את הזעם שהיה להם בעיניים.
אנחנו רגילים לראות כדורגלנים מתפרצים על שופטים, אך טירוף ואלימות שכאלה הם נדירים אפילו בכדורגל המכוער והאלים שלנו. טועמה וידין התקרבו במהירות אל השופט משיח, שעמד בגבו אליהם ובכלל לא הבחין בהם. אחד מעוזריו קלט בשנייה האחרונה את השניים שמסתערים, וניסה ממש להגן בגופו על השופט.
טועמה וידין אמנם לא הרימו יד על השופטים, אך הצעקות, תנועות הגוף, וההתנהגות האלימה כבר הביאה לתוצאות - הקהל החל לזרוק חפצים למגרש וניסה לפגוע בשופטים. אוהדת הפועל פרצה לדשא ורצה כדי להתעמת עם השופט. אם לשחקנים הנערצים עליה מותר, למה לה אסור?
האוהדים הם המון מוסת
אוהדי הפועל תל אביב, שנחשבים פעמים רבות לטובים בארץ, הזכירו לנו שוב שאוהדי כדורגל בישראל הם המון מוסת שרק מחכה לרגע המתאים כדי להתפרץ ולהתחיל לנהוג באלימות. נכון שלא כולם כאלה, אבל חלקים גדולים מאוד מהם דווקא כן.
לא הייתה שום סיבה אובייקטיבית להתפרצות הזאת. השופט, שאליו הופנו רוב החצים (המוטות, והדגלים), לא הכריע את המשחק הזה. הפנדל לזכות מכבי היה פנדל מוצדק, אבל כל ניתוח של החלטות השיפוט רק נותן לגיטימציה לאוהדים להתנהג כפי שהתנהגו.
אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, רואה את הכדורגל הישראלי מידרדר לנגד עיניו כמעט מדי שבוע, במשמרת שלו. יש הרבה מה לעשות שההתאחדות עוד לא עשתה, אבל לוזון גם אמר דבר נכון היום בתכניתו של ריב רסקין בגל"צ. "אוהדי הפועל מתגאים בכך שהם מונעים משנאה", הוא אמר, "איפה נשמע דבר כזה?".
הוא התכוון לשלט הגדול שהניפו אותי הפועל לפני תחילת המשחק כחלק מהמחאה שלהם נגד הבעלים אלי טביב. "We are driven by pure hate" - אנחנו מונעים ע"י שנאה טהורה". כשהשנאה שולטת התוצאה היא ששופטים וכדורגלנים מתקשים לחזור לחדר ההלבשה, מפחד שייפגע ממוט שנזרק מהיציע. כשהשחקנים לוקחים חלק פעיל בהסתה של הקהל, זה עלול היה להיגמר אפילו גרוע יותר.