"יגיעו אליך בתוך שעתיים", הודיעה לי אתמול בערב הפקידה מחברת החשמל. איכשהו, מבט בחלון גרם לי לפקפק בהבטחות שהיא פיזרה. יושבת לה במוקד 103 באיזה בור מתחת לאדמה, יש לה בכלל מושג מה קורה עכשיו בירושלים? אבל איזה שעתיים ואיזה נעליים - בתוך עשר דקות (!) מרגע שסגרתי את הטלפון, דפקו שני עובדי החברה בדלת ובחלוף חצי דקה כבר חידשו את הזרם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אין לי אח, גיס או דוד בחברת החשמל. גם לא כוונה להשתלב במערך הדוברות של החברה. יש לי חיבה עזה לעובדים שמתרוצצים בשלג מקריאה לקריאה בזמן שכל אדם שפוי מתכסה בעוד שכבה ומעלה את הטמפרטורה במזגן. אני זוכר מפגש קודם איתם, בקיץ של 2010. הפסקת חשמל תמיד תתפוס אותך לא מוכן, בטח ביום שישי אחר הצהריים שעתיים לפני שריקת הפתיחה במשחק רבע הגמר הראשון במונדיאל, קצת יותר משלוש שעות לפני כניסת השבת.
לא עברה שעה מהרגע שדווח על התקלה שניתקה את כל השכונה מזרם החשמל, וכבר הוצב סולם על עמוד חשמל ואיש עם סרבל כחול דהוי נאבק ברכיב שהותך מהחום. הוא אבטח את עצמו בלולאות כמו גולש סנפלינג מיומן, ופירק במקצועיות את הנתיך או מה שזה לא יהיה, כשמתחתיו סקרנים שעוקבים בדריכות אחרי כל פעולה שלו, מסתכלים על השעון בחרדה, מקווים שהתקלה תתוקן לפני שיתחיל המשחק.
עובדי החברה ראויים להערכה ולא לדה-לגיטימציה תמידית
לרגע, הפכו עובדי חברת החשמל המושמצים לגיבורי על. לא רוביניו, לא רובן כי אם ראובן, או אלי, או אבי או איך שלא קוראים לו לאיש בסרבל הכחול, שמתקרב אל העשור השביעי של חייו ועדיין מטפס על עמודי חשמל בגובה רב ובנוני - הוא היה הגיבור שלהם. ושלי.
אלה האנשים הכי מושמצים במשק. אלה שמטפסים על עמודים בארבע לפנות בוקר בשיא החורף, מקצוענים שרכשו ידע ותארים, שמספקים לנו חשמל זול ואמין הרבה יותר ממדינות מערביות רבות. במשך שנים עשו להם רצח אופי: מ"היד על השלטר" - שמעולם, עד כמה שזכור לי, לא הורד - דרך סיקור נרחב של כל מתנה שהוועד קנה לעובדים.
נכון, יש גירעון, וחשמל חינם, ושכבות של שומן מיותר, הרבה שכבות כאלה - שנצברו תחת עינם הפקוחה של פקידי האוצר, רשות החשמל, ומשרד התשתיות - ולמרות הכל זו חברה מפוארת, שמרבית העובדים בה נחוצים והם עובדים קשה כדי לספק לנו חשמל זול וסדיר. אני מודע לכוח להשחית של מונופול, אבל נדמה שהמודל הזה הוא לא המצאה שלנו. במדינות רבות ייצור, הפקה, והולכה, נמצאים בידי המדינה. כשהעסק פוצל, כמו בארצות הברית, למיליון חברות שונות, הקצרים בזרם הפכו כמעט לעניין שבשגרה.
כבר שנים שבמשרד האוצר חולמים על הפרטת חברת החשמל, מהלך שיסדוק את המעוז החזק ביותר של העבודה המאורגנת. אז מה אם ניתוחים רבים העלו שפיצול והפרטת חברת החשמל תביא לייקור החשמל בשיעור של כ-20 אחוזים, העיקר שמיקו צרפתי,יושב-ראש ועד העובדים, ייעלם לנו מהעין.
אני עלול להישמע שוב כמו קריין הרקע של שקע ותקע, אבל בשתים לפנות בוקר, כשעץ קרס מעומס השלג ומוטט את עמוד החשמל ברחוב, היו אלה עובדי חברת החשמל שתקתקו עבודה. אני מסופק אם עובד קבלן יגיע בכזאת מהירות בשתיים לפנות בוקר, בקור של מינוס שתי מעלות, ויסכן את חייו בשביל שכר מינימום פלוס. עובדים מקצועיים כאלה ראויים לשכר גבוה והערכה בטח לא לדה לגיטימציה תמידית.