ראש הממשלה בנימין נתניהו דורש מארה"ב לשחרר את ג'ונתן פולארד כחלק מההתקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים - כך דיווחנו אמש בפתיחת המהדורה המרכזית של חדשות 2. הדרישה הזו של נתניהו באה אחרי כמה ימים של התעסקות בפרשת הריגול וההאזנות של הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב, ובשאלה מה ישראל צריכה לעשות.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל
נתניהו הבין את פוטנציאל הנזק. השרים שכרכו בין הניסיונות של ארה"ב לפצח את קוד האינטרנט במייל הגלוי של לשכת רה"מ ולשכת שר הביטחון ובין פולארד, לא הבינו את מה שנתניהו הבין: את העובדה שבאמריקה יש גם עניין של רגש, גם של מוסר וגם של כבוד לאומי.
נכון, בתפיסה הישראלית, ברגע ש"תפסנו" את האמריקנים בריגול זה אומר כאילו ש"הנה, הם צריכים להשתחרר מהצביעות שלהם ולשחרר את פולארד מיד" - כי זה ריגול וזה ריגול. זה בדיוק מה שנתניהו הבין. שאם קושרים בין השניים באופן ישיר, הדבר הזה מדגיש את העובדה שפולארד הוא מרגל. בעיני ארה"ב הוא מרגל ולא סתם מרגל, הוא אזרח אמריקני שבגד במולדתו.
האמריקנים לא סגרו לחלוטין את הדלת
בין אם זה נכון או מוגזם, וזה אכן מוגזם וזה לא הוגן, ונעשה לפולארד עוול נוראי, כך רואים זאת האמריקנים. ואין שום סיכוי שנשיא ארה"ב אובמה, מתוך השוואה של ריגול מול ריגול של בת ברית קטנה במזרח התיכון, יאפשר את שחרורו.
זו הסיבה שבישיבת הממשלה האחרונה נתניהו ניתק בין שני הנושאים, ואמר ישראל לא זקוקה לכל התפתחות כדי לעסוק בעניינו של פולארד. האמת שנתניהו גם הציג את מה שקורה בפועל: כבר לפני שבעה חודשים פרסמנו כאן שרה"מ דרש את שחרור פולארד כחלק מהעסקה עם הפלסטינים לחידוש המו"מ ואובמה סירב. מצד שני, לאחר מכן גורם ישראל אותת לנו שהנושא לא סגור, שנתניהו ממשיך להעלות אותו והאמריקנים ממשיכים לשמוע ולא לסגור לחלוטין את הדלת.
העובדה שראש הממשלה דורש כעת את שחרורו של פולארד כחלק מהתקדמות מדינית, כחלק מהסכם מסגרת שישראל והפלסטינים יחתמו לפי התכנית של קרי בחודש הבא, או כחלק מהשלמת שחרור האסירים בחודשים הקרובים, מעידה שנתניהו מבין כי המהלך הבא מול הפלסטינים הוא רציני, מהלך בו שני הצדדים יצטרכו לשלם מחיר פוליטי. מהלך שבו נתניהו יצטרך לשלם במשהו, גם במצב נראות של התקדמות, אפילו אם אין כזו בפועל.
מוכנים לבלוע כמה צפרדעים אמריקניות ופלסטיניות
זה אומר שהוא צריך תחמושת פוליטית, בעיקר למפלגתו שלו. גם אם המהלך יוביל לפירוק הקואליציה, נתניהו חייב לחזק את היסודות של המנהיגות שלו בתוך הליכוד. לשם כך הוא צריך חבילת חיזוקים. אחד מהם הוא ג'ונתן פולארד.
נתניהו אותת לאמריקנים שהוא מבין שהוא צריך לשלם מחיר, אבל הוא רוצה גם תמורה. יתנו יקבלו, לא יתנו - טוב, זה עוד נראה. מכיוון שישראל הרבה פעמים דרשה את פולארד, וגם כשלא קיבלה המשיכה כרגיל. כך עשו ראשי משלה בעבר.
לנתניהו יש עכשיו סיכוי, אולי מנוף, להביא לשחרורו של פולארד שיושב כבר 28 שנים בכלא. השרים יתמכו בו, ואם הוא יצליח להביא אותו הם יהיו מוכנים לבלוע כמה צפרדעים אמריקניות ופלסטיניות. הכול עניין של מינון. קרי צריך לראות בדרישה של נתניהו הזדמנות, ולא מכשול.