נתחיל ברשותכם מיד מהשורה התחתונה - אתם חייבים לקרוא את הספר הזה! זה לא הטקסט המקורי ביותר שנכתב אי פעם, זה לא הסגנון או השפה או התפתחות העלילה "הכי הכי שבעולם", אבל זה הספר הכי מקסים ונעים שקראתי בזמן האחרון. כל כך נעים שאחרי שסיימתי לקרוא אותו ושקעתי בשנת הלילה, חלמתי חלומות מתוקים על ציפורים ואהובים ונופים מרהיבים.
זהו ספר קטן, מופלא ואופטימי. עם כריכה קשה ואיורים עדינים של ציפורים בראש כל פרק. ספר שנכנס לנשמה מרפרף בכנפיו ומתמקם לו בנוחות בזיכרון (סליחה על הקיטש). זהו ספר שמתאים לכל רגע: אם אתם נוסעים לחופשה, מעבירים זמן בתור לרופא או מצליחים לקרוא רק כמה דפים במיטה לפני שנרדמים.
מר מאליק היקר. אלמן עדין נפש מתאהב ברוז מדריכת הצפרות המקומית. כדרכם של אנשים כמוהו שמצאו את שאהבה נפשם בגיל צעיר ודבקו בה עד שעברה לעולם אחר, הוא גמלוני ומהסס ובעיקר לוקח את הזמן עד שאוזר אומץ לעשות צעד.
אבל אז נכנס לתמונה הארי חאן, בן עשירים מקומי שלמד עם מר מאליק שלנו בפנימייה מכובדת לפני הרבה שנים. כבר אז מר מאליק לא סבל אותו, את השחצן הקטן שהדביק לו כינוי מעליב ומרר את חייו.
אחרי שנים בהן גר הארי חאן בארצות הברית הוא חוזר לניירובי. עם המכונית השכורה המפוארת שלו והגינונים האמריקנים הנלוזים שלו ועם ביטחון עצמי מופרז הוא מנסה לכבוש את ליבה של רוז. רוז של מר מאליק!
אבל מר מאליק לא אומר נואש. הוא לא יוותר כל כך מהר ליריבו המר. בהחלטה של רגע ובאופן מנוגד לחלוטין לאופיו הנוח והמהוסס הוא מתייצב כנגדו כשזה מתוודה על אהבתו לרוז בפני חבריהם במועדון המקומי. מייד נקבעת תחרות בין השניים (קצת הימורים לא יזיקו): מי שיזהה הכי הרבה ציפורים מקומיות בפרק הזמן שהוקצב מראש יזכה באפשרות להזמין את רוז לנשף השנתי.
בלי אלימות, סצנות סקס ומתח עוצר נשימה מצליח ניקולס דרייסון לכתוב ספר עם איכויות של פעם. סיפור אהבה לאנשים, סיפור אהבה לקניה, סיפור אהבה לציפורים.
קריאה מהנה.