גזר הדין של בית המשפט היום פשוט מזקק באופן מדויק את פרשת אולמרט - מצד אחד אני חושבת שהיה נכון מבחינת בית המשפט לפרט עד כמה חמורה העבירה - אנחנו לא רוצים להיות בחברה שבה עבירת הפרת אמונים עוברת על ידינו כאילו שום דבר לא קרה, בטח לא מאיש בכיר כמו ראש ממשלה, למרות שהוא עשה את העבירה בהיותו שר.
אבל מצד שני יודע הרכב בית המשפט לשים את האצבע גם על הבעיה של הפרקליטות בעדות המוקדמת. כמו כן הם הזכירו את הפרישה של ראש הממשלה מתפקידו בגלל שני אישומים כבדים שמהם זוכה, והוא לא יוכל לחזור עוד לתפקידו בכלל.
זה לא כמו מנכ"ל שעוזב את תפקידו ומזכה את שמו הטוב, ואז חוזר לתפקידו. אין. מי שעזב את משרד ראש הממשלה, גמרנו, איבד את זה, ואולי לעולם.
וזה מעביר אותי לעניין הפוליטיקה - אחד הדברים שאולמרט הקפיד לעשות בתקופה האחרונה, בשונה מהרגליו, בשונה מאופיו, זה להיות מאוד מתון ופייסני כלפי המערכת המשפטית, גם הפרקליטים גם השופטים, ולהביע נמיכות קומה אל מולם.
הוא ידע שזה דבר נכון לעשות וזה משתלם לו, ובתוך זה ההתבטאויות שלו נגד חזרה מיידית לפוליטיקה. אני מאמינה שהוא יתמיד בזה עד שתתברר פרשת הערעור ותיק הולילנד, למרות שכבר עכשיו נראה שיש שם סדקים מאוד חמורים בעדותו של עד המדינה. לכן אני מעריכה שאולמרט לא יודיע, לא יעשה מהלכים ולא ירמוז אפילו שהוא הולך לכיוון הפוליטי.
ועוד נקודה פרקטית בעניין הפוליטי: אולמרט הוא המנהיג הבלתי מעורער מבחינת המרכז הפוליטי, אבל יש שם כבר מנהיגים שנבנו: נבנתה מנהיגות של שלי יחימוביץ', נבנה כבר יאיר לפיד וציפי לבני שמתחממת על הקווים.
כדי שלאולמרט יהיה סיכוי לנצח את בנימין נתניהו צריך שבאמת כל האנשים האלה, על כל מה שהם בנו, על כל החלומות שהם טוו, יבואו ויגידו לו - הננו כאן להיות החיילים שלך וזה דבר אינו פשוט.
מבחינת אולמרט לחזור למערכת הפוליטית זהו מהלך שאינו בטוח, שבסופו הוא חוזר אל כס ראש הממשלה. אנחנו יכולים כולנו להעריך שהוא לא ילך על מהלך פוליטי כדי לחזור להיות, איך נגיד, שר התמ"ת...