אזרחי ישראל הזדעזעו לגלות ראש פרה אתמול במזרקה בתל אביב. האם הזעזוע נובע מכך שמשחיתים מזרקה? או מריסוס גרפיטי? איני חושב. רכוש ציבורי מושחת אינו עולה לכותרות. גם לא גרפיטי. נסו למצוא מקום בישראל בלי נחמן מאומן; בהצלחה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הזעזוע הוא להיתקל בראש פרה כרות. בדרך כלל אנו נתקלים בפרה רק אחרי שעברה עיבוד כך שלא נזהה שהמאכל זה פרה (ואיני מדבר על העיבוד שעברה עוד בחייה, כל ההורמונים והרעל). והנה פתאום ראש פרה אדום. מה כל הדם הזה? הרי חשבנו שההמבורגר מיוצר בעדינות ובנועם: "פרה חביבה, תני לי בבקשה שתי חתיכות... תודה, נשמה, ניפגש מחר באותה שעה".
המשפט הפלילי אינו הסיפור פה. הרי אם היה אדם עומד עם ראש פרה מדמם ברחוב, אותו רכש כחוק (כן, אפשר לרכוש דברים כאלו) ועם נייר ספיגה מתחתיו, הזעזוע היה דומה, והמשטרה הייתה מעיפה אותו משם באזיקים, בגין איזשהו חוק עמום. לא הפרת החוק מטרידה אתכם. ראש הפרה המדמם מטריד אתכם. איננו רוצים לראותו, והיינו מעדיפים שלא לדעת עליו. אמת מטרידה.
אבל הדם שם. והתזכורת כואבת ומדממת. המציאות שלנו מלאה בהדחקה. רובנו הגדול אוהב בעלי חיים. הם מקסימים אותנו וממלאים אותנו אהבה. את רובם הגדול איננו מוכנים לאכול והמחשבה מעוררת בנו גועל: לאכול כלב, חתול, סוס, קוף (אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור, זוכרים?).
גם מבין אלו שאנו אוכלים, אנו מוכנים לאכול רק איברי גוף מסוימים שהתרגלנו. ראש של תרנגולת שמשתרבב לארוחת רגלי תרנגולת - מעורר בנו בחילה. אנו מעדיפים את מזוננו מעובד, ורצוי מאד - בלתי שקוף. חוץ מדגים, שהתרגלנו לאכול בצורתם, איננו רוצים לזהות מה המזון שלנו היה פעם. איננו רוצים לחשוב על זה.
הפעולה שנעשתה בתל אביב היא בלתי-חוקית ואיני יכול לברך עליה. אבל שאלו את עצמכם מה באמת מכוער ומה באמת מציק לכם. האם מציקה לכם חבורת אנרכיסטים שנואשת לעורר מודעות לטבח של בעלי חיים? או שאולי, במקרה, מציק לכם הטבח של בעלי החיים?
תחשבו, מה מציק לכם?
לפני זמן לא רב נחשפה פרשת אדום-אדום. הציבור הזדעזע. מדוע? מה חשבתם שקורה בין הקירות האטומים? מפגש משמח ומנומס בין אדם וחיה? תעשיית הבשר, החלב והביצים הן אכזריות ובונות על כך שלא תדעו, שתעצמו את עיניכם ואת עיני ילדיכם, שלא היו נוגעים באוכל לו ידעו מהו. האינטרנט, הוא ולא אחר, מוביל לפתיחת עיניים.
חלקכם קוראים את דבריי ומשהו מציק לכם. מה מציק לכם? העמדה הטרחנית וההזויה? עמדות הזויות אינן מציקות. הן מעוררות גיחוך, גם כשאתה לבד. האם יש קורא שיושב לבד ומגחך? איני מאמין שסבל של בעלי חיים מעורר גיחוך ברוב האנשים.
הטבעונות מאמינה במוסריות האנושית. גם במוסריות של אוכלי הבשר. אלמלא חשבנו שתקשיבו, לא היינו מדברים, כי לא היה טעם. הוויכוחים אינם נותנים לנו אנרגיה אלא שואבים אותה. אנו מוכנים להם ומוכנים לשלם מחיר אישי. מתוך תקווה שמישהו יקשיב ויפקח עיניו. שמישהו יעבור לטבעונות, לצמחונות, לימי שני ללא בשר, לקצת פחות צריכה מהחי. כל דבר כזה מציל חיים ומצמצם סבל.
הביטו בתמונות של ראש הפרה ושאלו את עצמכם: מה אתם חשים? האם זה מעורר תיאבון? האם זה מעורר כעס? ומדוע זה מעורר כעס? הגיע הזמן להקשיב לא רק לגוף, אלא גם למצפון.
ד"ר אסף הרדוף הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת ומומחה למשפט פלילי