הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה את התיקון לחוק איסור לשון הרע שיזמו חברי הכנסת מאיר שטרית (קדימה), יריב לוין (הליכוד) וזבולון אורלב (הבית היהודי). החוק מעלה את הקנס על פרסום דיבה במאות אחוזים, גם ללא הוכחת נזק, ומאיים באורח דורסני על חופש העיתונות. השאלה העולה כעת היא כיצד הוא ישפיע על האזרח הקטן?
מה גובה הפיצוי שמציע התיקון לחוק?
אם אכן יעבור בקריאה שנייה ושלישית, החוק החדש אמור להגדיל פי שישה את סכום הפיצוי שישולם לאדם שנפגע מדיבה שפורסמה נגדו, מבלי שיצטרך להוכיח כי הפרסום גרם לו לנזק כלשהו לפי מדרגות. הפיצוי ללא הוכחת נזק יעמוד על 300 אלף שקל, הפיצוי על פרסום שנעשה בכוונה לפגוע יכול להגיע עד 600 אלף שקל. בנוסף, ההצעה מחייבת לאפשר לנפגע "להוסיף את תגובתו המלאה לפרסום בתוך זמן סביר". אם לא ניתנה לו אפשרות ניאותה להגיב, אם לא תפורסם תגובתו במלואה, סכום הפיצוי עלול להגיע ל-1.5 מיליון שקלים.
"פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת או באתר אינטרנט, יאפשר המפרסם לנפגע או לנציגו להוסיף את תגובתו המלאה לפרסום בתוך זמן סביר; היו מספר נפגעים מידיעה, תינתן אפשרות נאותה לכל אחד מהם להוסיף את תגובתו המלאה, אלא אם נתנו את הסכמתם לפרסם את תגובתם במשותף", לשון התיקון.
מדוע אי פרסום התגובה מגדיל את גובה הפיצוי פי חמישה?
"נוכח הנזק הרב הגלום בפרסום לשון הרע, אשר עלולה להביא להרס חייו של אדם, לפגיעה בחייו המשפחתיים וביכולתו להתפרנס, ראוי לקבוע במסגרת החוק גם תשלום פיצויים גבוהים יותר שהינם עונשיים במהותם אשר אינם משקפים הערכה של הנזק שגרם המזיק לניזוק על ידי העוולה, אלא באים להעניש את המזיק על התנהגותו השלילית", מסבירים יוזמי החוק.
"לעיתים מתבצע הפרסום אף מבלי שמתבקשת תגובה, לעיתים מתבקשת תגובה מיידית שאינה מאפשרת לנשוא הפרסום שיקול דעת הולם בעת מתן התגובה, ולעיתים מתבקשת ואף מתקבלת תגובה, אולם אין היא מפורסמת או שפרסומה נעשה תוך קיצורים והשמטות ובאופן שאינו משקף נאמנה את התגובה כפי שניתנה", טוענים היוזמים. "ביצוע פרסום שהוא בבחינת לשון הרע, תוך הימנעות אף ממתן אפשרות הולמת לנפגע להתייחס לפרסום ולהגיב לנטען במסגרתו, היא בבחינת 'הוספת חטא על פשע' ותופעה שראוי לעוקרה מן השורש.
לצד התומכים בחוק, נשמעות דעות נגד השינוי שלא נעשה דווקא לטובת הציבור. "החוק הזה, בדומה לסדרת חוקים אחרים שנחקקו בתקופה האחרונה מביעים את הכוחניות של הקואליציה ותו לא. אין לו שום השפעה מעשית מלבד האמירה לתקשורת: 'היזהרו לכם, אנחנו כאן'", אמר היום השופט בדימוס שלי טימן בריאיון לערוץ החדשות. בנוגע לשינוי בגובה הקנס, טוען טימן כי אין בו כדי לשנות את ההתנהגות של הציבור. "בדרך כלל כשהמחוקק מגדיל עונש על עבירה מסוימת, הוא רומז שהגיע הזמן להגדיל את רף הענישה על עבירות מסוימות. החוק הזה כפי שהוא אינו מוסיף או גורע דבר מהמצב שהיה עד היום, לכן אינני מאמין שהשופטים ילכו על פיו, כיוון שהוא נועד להפחדה בלבד".
האם אדם פרטי נחשב למפרסם?
הצעת החוק שאושרה אמש בקריאה ראשונה תחול גם על האזרח הקטן. לקראת ההצבעה הבאה הוא צפוי לעבור עוד שינויים, אך כפי שהוא נראה כעת גם אזרחים פרטיים עשויים להיפגע ממנו. האם מעתה נזדקק להיוועץ בעורך דין לפני כתיבת סטטוס עוקצני בפייסבוק? האם כתיבת טוקבק זועם עשויה להסתיים בביקור כואב בבית המשפט?
"התיקון לחוק רלוונטי לגבי כל אדם שמפרסם משהו בכל צורה של פרסום, בלי אבחנה אם מדובר בכלי תקשורת או באדם פרטי", מסביר עו"ד ישגב נקדימון, היועץ המשפטי של חדשות ערוץ 2. "כדי להבין עד כמה הפגיעה היא רחבה, צריך להבין שמספיק שאני אומר משהו למישהו ואדם שלישי שומע זאת, זה נחשב פרסום של לשון הרע".
כתבתם תגובה פוגעת בפייסבוק? קחו עורך דין
התייחסות ראשונה לאפשרות שאזרחים פרטיים יועמדו לדין בעקבות סטטוסים פוגעניים וטוקבקים מזלזלים התקבלה אמש מחבר סיעת הליכוד ח"כ כרמל שאמה-הכהן שאמר כי "יש להגביל את הפיצוי בגין סטטוס בפייסבוק ל-10 שקלים בגין כל חבר רשום באותו העמוד".
לפי הצעתו של ח"כ שאמה-הכהן "לעידון" החוק, אם רשמתם סטטוס שעשוי להתפרש כמעליב בקבוצת פייסבוק המונה כ-10 חברים אתם עשויים לצאת מהקנס בשלום, אך מה יקרה אם התגובה שלכם לא תמצא חן בעיני אדם כלשהו ונכתבה בקבוצה המונה מאה אלף חברים? ובכן, זה יהיה זמן טוב לצלצל למנהל הבנק ולשאול לשלומו.