אדוני מבקר המדינה, לא נעים לי להודות, אבל לא חידשת הרבה בדוח שפרסמת על העיר לוד. כמה מילים כבר נאמרו על העיר הזאת, כמה כתבות צולמו, כמה דוחות נכתבו - ולא הרבה השתנה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
יש לי הצעה יעילה יותר: בפעם הבאה במקום לכתוב דוח על העיר אפשר פשוט להסתפק באלבום תמונות קצר. את האלבום אפשר להתחיל בכביש הראשי שמוביל לעיר, לראות ולא להאמין שכך נראית כניסה ראשית לעיר מרכזית בישראל. אחר כך אפשר לצלם תמונה של וילות הענק שנבנו לצדי הכבישים ללא היתר, וילות שהפכו סמל לעיר ללא חוקים. עוד תמונה יכולה להיות של אגף הרווחה בעירייה - לפחות רבע מתושבי לוד מטופלים שם. אפשר לסגור את האלבום באחד המרכזים המסחריים העלובים שפזורים לאורכה של העיר ומסמלים את הייאוש שאחז בתושביה.
כמה חבל שאת אלבום התמונות הקטן הזה אי אפשר יהיה לצרף למודעות הפרומו הנוצצות שמחלקות המפלגות במערכת הבחירות הנוכחית. לוד היא אמנם דוגמא קיצונית לדרך קבלת ההחלטות והטיפול בבעיות חברתיות בישראל, אבל בסופו של דבר היא מסמלת את בעיות הניהול של המגזר הציבורי: איך לוקח שנים לתכנן תכניות הצלה, איך מחליטים רק אחרי לחצים להזרים תקציבים וגם אחרי שמחליטים ונותנים את כל הכסף שסוכם בסוף אין אף אחד שמופקד על הביצוע, שמפקח ובודק שהתכניות אכן מבוצעות ושמיליונים לא נשפכו סתם.
ניהול העירייה גובל בשחיתות
אז שוב גילינו שהמצב בלוד קשה ושניהול העירייה גובל בשחיתות. הנה הצעת ייעול למבקר המדינה: אי אפשר להסתפק רק בכתיבת דוחות, צריך גם למצוא מנגנון שיפקח על הפקת הלקחים מהם.
ועוד משהו אישי: נולדתי בלוד ועזבתי אותה בגיל 18. אני זוכרת עד כמה צבט לי ולחברים שלי בלב כל פעם לשמוע ולקרוא כתבות על שלל תחלואי העיר. התחושה שלנו התושבים הייתה "תפסיקו עם הסטיגמה על העיר ותנו לנו לנסות לשנות".
בשנים האחרונות יש נקודות אור: יש התארגנויות מקומיות של תושבים, התגייסות של תורמים ופקידי ציבור לשעבר שמגיעים לעיר ומנסים לשנות. הם מצליחים לשפר ועושים עבודה מדהימה, אך עדיין התמונה קשה. עם כל הרצון הטוב צריך מדיניות ממשלתית אפקטיבית ואת זה, כפי שראינו בדוח המבקר, קשה מאוד למצוא.