התופעה שנחשפה היום עם מעצרם של 30 חשודים בפדופיליה ברשת, היא תופעה ידועה, מעציבה וקשה מאוד. טוב שהמשטרה פעלה בצורה הזאת וחשפה את הפרשה לתקשורת, משום שכעת נוצרה הזדמנות להציף את התופעה הזאת לשיח המשפחתי שלנו. צריך להבין שבחלק מהמקרים מספיקה אפילו שיחה אחת בעלת תוכן מיני בין הילד לאדם שלא מוכר לו - כדי לגרום לפגיעה מינית.
איננו נוהגים לשוחח על הנושאים הללו עם ילדינו, כשהם מתחת לגיל 13. איננו מלמדים אותם כיצד להתמודד עם שיחות שעלולות לכלול תכנים מיניים באינטרנט. המקרה הזה מוכיח כי אנחנו צריכים לדבר עם הילדים שלנו. כמו שברור לנו שעלינו ללמד את הילד שלנו שלא לדבר עם זרים ברחוב, כך צריך ללמד אותו גם במקרה של האינטרנט. יש להבהיר בפניהם כי עליהם לעזוב מיד את האינטרנט, משום שהשיחה הזאת עלולה להידרדר לתכנים הרבה יותר בעייתיים.
ניתן בהחלט להבין שהשיחות בעלות התכנים המיניים ברשת עלולות להיות מפתות מאוד את הילד להמשיך ולקחת בהן חלק, אך חייבים להבין עד כמה הסביבה הזאת היא מורכבת: זוהי סביבה של בית, בה משעמם לא מעט, וגילאי 12-13 הם הגילאים בהם המיניות וההתבגרות הופכים להיות תוססים כל כך ומעוררי עניין.
להיות שם בשבילם
הילדים נוטים להיכנע לסקרנות ולפיתוי מידי מבוגרים מיומנים, שיודעים כיצד לנהל את השיח כך שיהיה בו פן רגשי, מלטף מאוד, מסקרן מאוד ומפתה מאוד. הילדים נופלים למלכודת הזאת, ולא מצליחים ללחוץ על "הקליק" ולצאת מהאינטרנט. הרבה פעמים הם עושים זאת מפחד שעלול לקרות להם משהו אם הם ייצאו, והרבה פעמים מבטיחים להם הבטחות להן הילדים לא מסוגלים לסרב.
לכן, הילדים מעדיפים להישאר בסיטואציה הזאת - ולא לצאת ממנה ולהיות מאולצים להתמודד איתנו, המבוגרים האחראים להם. זה המקום שלנו להתערב, לדבר עם הילדים, לשאול אותם האם קרה ששוחחו עם אדם זר להם, האם שמעו על מקרה דומה בקרב החברים בכיתה, האם אחד החברים נפגש עם אדם לא מוכר?
ברגע שההורים מעלים את זה, נוצרת הזדמנות לילד להגיב ולהבין שאנחנו לא אטומים לסיטואציה, שיש לנו הזדמנות להתערב ולהיות שם בשבילם. שיחה עם הילד תסייע לנו להבין גם איזה מידע חושפני מציף הילד על עצמו ברשת.
ד"ר מירן מוניאל-ניסים היא חוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט