ראו הוזהרתם: שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב ידועים בהיסטוריה היהודית כימים של אבלות, חוסר מזל וצער. על פי המסורת, מומלץ לא לקבל החלטות חשובות בימים אלו ולהימנע מלקיחת סיכונים.
לכל אורך ההיסטוריה היהודית התרחשו טרגדיות נוראיות לעם היהודי באותה תקופה. מניין הימים מתחיל שביום שבו הובקעו חומות ירושלים (י"ז בתמוז), ומסתיים ביום שבו חרב בית המקדש (ט' באב).
"השיגוה בין המצרים"
הימים מכונים "ימי בין המצרים" בהתאם לפסוק ממגילת איכה: "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים". ההפטרות שנקראות בשבתות בבית הכנסת בתקופה זו לקוחות מתוך ספרי ישעיהו וירמיהו. עיקרן הוא חורבן בית המקדש, גלות העם היהודי ונבואות זעם נוספות.
במהלך ימים אלו נהוג לבצע מנהגי אבלות שונים ולמעט בשמחות ובחגיגות. על פי האמונה, זוהי תקופה בה הדין האלוהי מורגש ולכן יש להימנע ממצבים שיש בהם סכנה. המנהגים בתקופה זו משתנים מעדה לעדה אך עיקרם הוא איסור אירועים בעלי אופי שמח.
לא מתחתנים או חוגגים
נהוג לא לקיים טקסי חתונה בתקופה זו ואפילו להימנע מלהקשיב למוזיקה. חגיגות מכל סוג אסורות, ובמיוחד כאלו הכוללות שירה וריקודים בציבור. בנוסף, נוהגים ביהדות להימנע מ"טיולי כיף" או פעילויות בידור במהלך ימים אלו ואף לא מסתפרים או מתגלחים. יש כאלו שגם אינם גוזזים את ציפורניהם בשבוע האחרון לפני ט' באב.
תקופת "בין המצרים" מגיעה לשיאה בתשעת הימים הראשונים של חודש אב המכונים "תשעת הימים". בזמן זה יש להימנע מקניית פריטים הגורמים שמחה, לשפץ את הבית או אכילת מאכלים שנהוגים בחגים. יש שטוענים שממומלץ להימנע ממשפט בבית דין מול אדם שאינו יהודי, מכיוון שזוהי תקופה של חוסר מזל ליהודים.