שפת הגוף הכללית של נתניהו הייתה כמו שכתוב בספרים: הוא הניף ידיים לצדדים כשצריך, עשה תנועות מדודות, שקולות, הידיים היו סימטריות, לא שילב רגליים - ולא שידר נינוחות יתר.
בנושא "ביביטורס", הוא ענה חצי-מחויך. העניין לא מטריד אותו, יש תנועה של ביטול באוויר. אבל כשהוא מתחיל לדבר על עיתונאים שלא אוהבים אותו, הוא מתחיל לעשות תנועות קראטה תוקפניות באוויר. הטון עולה, הוא נכנס ללחץ, אבל עדיין לא יוצא מגדרו - עדיין בשליטה.
כשהוא מעלה בעצמו את עניין אשתו, שרה, ניתן לראות בקלות שהוא כועס. טון הדיבור עולה, הראש בתנוחה של שור נוגח - הוא מרכין מעט את הראש עם העיניים מלמטה למעלה ושפתיו קפוצות. הדברים מעידים על מתח וכעס. הוא עושה תנועות דחיפה עם כפות הידיים למטה, שמראות על לחץ, מתח, כעס ושתלטנות. מכל השאלות, זו הוציאה ממנו הכי הרבה לחץ ובשל כך תשובתו הכי פחות משכנעת.
גלעד שליט - כואב ואמיתי
כשראש הממשלה דיבר על גלעד שליט, הוא הביע צער והזדהות כנים. הבעות הפנים שלו הוכיחו שבאמת הנושא כואב לו. כשדיבר על כך שצה"ל עושה הרבה פעולות וחלקן לא ידועות - הוא אמר אמת.
כשהוא התייחס לדיראר אבו-סיסי, מהנדס חמאס הכלוא בישראל, היה נתניהו מאוד לא נינוח. הוא נע מצד לצד, עשה עוויות עם הלסת כאילו הוא רוצה להגיד משהו ועוצר. הוא מהסס. מת להגיד אבל לא יכול ומאוד לא נוח לו.
בנושא אי שחרור מחבלים בתמורה לגלעד שליט, הביע ראש הממשלה כנות ורגש אמיתי. אני מאמין לו שהמצפון שלו לא נותן לו לשחרר את המחבלים.
כשענה לשאלה על המנהיג אותו היה רוצה לשאול שאלה, והשיב "הרצל", הוא היה מאוד מאוד מרוצה מעצמו, מההברקה שלו. הוא היה זחוח וכמעט מחא לעצמו כפיים.
את הניתוח כתב גבריאל רעם, מרצה ומומחה לתקשורת אל-מילולית.
לאתר של גבריאל רעם: www.sfatguf.co.il
רוצים לקבל עדכונים שוטפים על ההפיכה במצרים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק