בוקר טוב למאות האלפים שיצאו אתמול להפגין בכיכרות ברחבי הארץ, בוקר טוב לאלה שלא יצאו והזדהו מהבתים - ובוקר טוב לאנשי מעמד הביניים בישראל: אלה שמשלמים מסים כחוק, משרתים במילואים ונושאים את המדינה על כתפיהם.
לא חשוב כמה היו אתמול, 400 אלף או פחות, חשוב שזו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות ישראל: יותר מההפגנות על מלחמת יום הכיפורים, סברה ושתילה ומלחמת לבנון השנייה. לא חשוב כמה היו אתמול - אלא מה עושים עם זה. העובדה שהעם רוצה צדק חברתי זה נחמד, אבל כך לא משפרים את המצב.
הצלחתם, יצרתם שינוי ושיניתם את השיח. הצבתם את השאלה "איך חיים כאן?" על סדר היום - באמצעות התקשורת האוהדת. אגב, לא בטוח ששרון היה משלים את מהלך ההתנתקות שלו אם התקשורת הייתה כל כך מפרגנת למתנחלים.
עכשיו, עליכם לתרגם סיסמאות יפות למציאות פוליטית. כי רק הממשלה והכנסת מחליטות על חלוקת המשאבים. השאלה היא אם אתם יכולים להשפיע מבפנים - אחרת הקיץ הזה יהפוך לזיכרון נעים ומתוק של מחאה ותו לא.