פעם, המקפצה הכי טובה לכנסת הייתה דרגת גנרל בצבא. דיין רץ לכנסת במדים, וייצמן, רבין, ברק - כל רמטכ"ל נשא בנרתיקו את שרביט ראש הממשלה.
מאז צה"ל כבר לא מה שהיה, בשנות ה-90 וה-2000 המקצוע הפופולרי לנבחרי הציבור היה עורך דין. כל ח"כ חמישי בתחילת המילניום היה משפטן. בכנסת הבאה, אפשר כבר להיות די בטוח - משלח היד הנפוץ ביותר לפוליטיקאים יהיה עיתונות.
לוח הנוכחות בכנסת הבאה ייראה כמו לוח שידורים. בהתחלה היה כתבנו לענייני משפט גדעון סער, אחר כך הצטרפה שלי יחימוביץ' מ"פגוש את העיתונות", יאיר לפיד אירח אותה אז באולפנו, רק כדי להודיע בעצמו על ריצה לא מזמן.
תוך כדי הצטרפו מערוץ 10 ניצן הורוביץ, בקרוב גם כנראה עפר שלח ומיקי רוזנטל. אורי אורבך הגיע מ"המילה האחרונה" ולא נשכח גם את סילבן שלום, ציפי חוטובלי, דניאל בן-סימון, ועוד היד נטויה.
אחד מכל עשרה חברים בכנסת הבאה החזיק פעם תעודת עיתונאי. מה זה אומר? דברים לא רעים על שני המקצועות האלה: מה לא אמרו על התקשורת? איזה לכלוך לא הדביקו עוד לפוליטיקאים? אבל בסוף, הציבור כנראה דווקא מאמין לעיתונאים.
ואם שואלים לגביי, אני מעדיף שלא להתייחס בשלב הזה.