יכול להיות שבמערכת הביטחון עוד יגידו בסוף לממשלה תודה. תודה גדולה על שלא כפתה עליהם קיצוץ עמוק כמו שרוצה משרד האוצר, כמו שהציבור היה אולי מצפה וכמו שבצה"ל חוששים ממנו - בסתר.
שמענו את שר הביטחון שאינו מודאג אף פעם מדבר על שותפות גורל: "כשתהיה עסקת חבילה ולא צעדים שהם רק תפירת טלאים, נשתלב בה". הוא מדבר על התקציב אבל הוא כנראה יודע משהו שאנחנו לא. לא בטוח שהוא באמת חושש מעימות עם ביבי ולא בטוח שהוא באמת מודאג מקיצוץ אפשרי ולכן אמר את מה שאמר.
ביבי איתנו או נגדנו?
והאמת שמדובר בשדה מוקשים אמיתי. אין אחד שניסה לחצות אותו, וניסה להבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים והמספרים של תקציב הביטחון, שלא נכווה שלא עבר מסכת הטפות ומצגת מספרים משכנעת ומבלבלת כאחד. דרך אגב על ידי שני הצדדים - האוצר והביטחון - כאחד.
בסופו של יום עומד תקציב הביטחון על 55 מיליארד שקלים לשנה, כולל הסיוע האמריקני (שמהווה חמישית מהסכום). הרמטכ"ל והמטה הכללי השלימו בימים האחרונים את בניית התוכנית הרב שנתית של צה"ל. איך הם חושבים שצריך להיערך לחמש השנים הבאות. הייתה להם תחושה עד לפני שבועיים-שלושה שרה"מ איתם, שהוא מבין את הצרכים ומוכן לשאת בעלויות.
איך זה עובד אתם שואלים? ובכן, הצבא מגדיר את האיומים, בונה את הפתרונות וגוזר מכאן את המחיר. הבעיה שהפעם זה קשה הרבה יותר - כיצד להיערך מול נעלמים כמו סוריה, מצרים והפיכות אפשריות נוספות במזרח התיכון. לכמה חזיתות יש להתכונן ולאן לנתב את הכסף - הערכות, הצטיידות ואימונים.
המחאה לא הגיעה בזמן לביטחוניסטים
אל מול האיומים מעריכים בצה"ל שיצטרכו תוספת לתקציב של כ-8 מיליארד שקלים. הנה רשימה חלקית: השלמת בניית הגדר בגבול מצרים, בניית מענה צבאי לגזרה הדרומית אם זו תתחמם, רכש סוללות כיפת ברזל, אירן, מוכנות העורף והורדת צה"ל לנגב. וכל זה מבלי שהזכרנו שכר לאנשי הקבע והעלאת גיל הפרישה.
אבל, מחאת מעמד הביניים כך נראה, תגנוז את תכוניות מערכת הביטחון להגדלת התקציב. ממשרד הביטחון אפילו הדליפו שהוקם צוות בראשות מנכ"ל המשרד אודי שני, לבדיקת קיצוצים אפשריים בסעיפים פחות חשובים בתקציב הביטחון; ושמערכת הביטחון תחזיר למדינה בסיסי צבא שעומדים שוממים.
זה כבר החל כשברק מסר השבוע את מחנה ורד בלב באר שבע לידי העירייה. אבל תוכנית מסירת הבסיסים, ויש 55 כאלה, הייתה אמורה להיות מושלמת כבר לפני 4 שנים ורק עכשיו בגלל האווירה החלו באמת לפעול.
במשרד האוצר מדברים על דו"ח ברודט כמצפן לפיו צריך להתכוונן, וכשדוחקים אותם לפינה הם מדברים על כוונה לדרוש קיצוץ של כ-3 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון. לדבריהם צה"ל לא עומד בהתחייבויות שלו להתייעלות פנימית. שם התחייבו על קיצוץ 30 מיליארד ש"ח בעשר שנים, ובאוצר רומזים שצה"ל יעמוד בסוף על 20 מיליארד בלבד. הם היו רוצים לראות את צה"ל מקצץ 2 אחוזים בעלויות כוח האדם, הגדלת מיקור החוץ וקיצור שירות החובה.
השינויים מחייבים תוספת, בצה"ל יסתפקו בהקפאה
בצה"ל נוחרים בבוז, טוענים שהתייעלו ומציגים חיסכון משמעותי בצריכת דלק וחשמל, והעלאת גיל הפרישה ל-כ-50 בממוצע. בנוסף, מתפארים במשרד הביטחון בדו"ח מקנזי שהצביע על שורת צעדי התייעלות שיש לבצע. באוצר אומרים בתגובה שאמנם יש דוח, אבל מסקנותיו לא הופקו בשנתיים מאז הופץ
קשה להעריך מה באמת יסוכם בסוף. לא הכל ניתן למדוד בכסף - יש כאן באמת שינויים טקטוניים במזרח התיכון והאחריות של צה"ל להיות מוכן לכולם. אבל נראה שזה יהיה המתווה: צה"ל לא יקבל תוספת אבל גם לא יצטרך לקצץ וגם השנה יתייצב המספר על 55 מיליארד שקלים, ועל כך יודה הצבא.