| אולי תופתעו, אבל מסתבר שלא מעט אנשים בטוחים כי אפשר להקל על צריבות מדוזות ולרפא את הפצעים בעזרת הטלת שתן על העור הפגוע.
חלקם הושפעו אולי מהפרק בסדרה הקומית "חברים", אחרים ניזונו מ"אגדה אורבנית" שהצביעה כביכול על מנגנון פיזיולוגי שבאמצעותו ניתן להסביר את סגולותיו של השתן, וטענה כי חומציות השתן וריכוז האמוניה שבו מנטרלים את ארס המדוזה בדומה לחומץ שהוא הטיפול הראשוני המקובל לעקיצה. בספרות הרפואית אין אזכור לאגדה, להיפך. במקרה של מפגש עם מדוזה, מומלץ לשטוף את מקום העקיצה על ידי חומץ, ובהיעדר חומץ על ידי מי ים או במיץ לימון. בכל הנחיות העזרה הראשונה נכתב כי חל איסור לשטוף את האזור הפגוע במים מתוקים, מחשש להחמרת הנזק. 
באשר לשתן, אצלנו חלקנו הוא חומצי וככל הנראה זהו מקור האגדה. יחד עם זאת, הרכב השתן משתנה מאדם לאדם על פי הרכב המזון שאכל, כמות הנוזלים בגופו, ולעיתים קרובות הרכבו של השתן אינו שונה בהרבה מהרכבם של מים מתוקים - ולכן הוא עלול אף להחמיר את תוצאות העקיצה. בחולי סוכרת הרכב השתן מכיל סוכר, ובמצבים של זיהום בדרכי השתן הוא אף עלול להכיל חיידקים ולזהם את הפצע. מכל הסיבות הללו אינני ממליץ כלל על דרך טיפול זו להקלה על עקיצת מדוזה, וגם במקרה שאין בסביבה חומץ, הייתי מעדיף לשטוף את האזור הנגוע עם מי ים מאשר לנסות לבדוק את טיב השתן והאם ישפר או יזיק למסכן שזה עתה נעקץ.
מה בכל זאת מומלץ לעשות? יש לפנות לרופא במקרים הבאים: פרופ' ירון בר-דיין הינו רופא מומחה ברפואה פנימית, חוקר ומרצה בנושא מדיניות בריאות. bardayan@netvision.net.il רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
|
