קשה להעריך מה קורה בחדרי חדרים בין אנשי המודיעין הישראלים והאמריקנים, אבל נראה שמלחמת הגרסאות הזו בנושא הנשק הכימי בסוריה טומנת בחובה מחלוקת גדולה בהרבה. נשיא ארצות הברית ברק אובמה כבר הוכיח את עצמו כמי שחושש ונמנע מלהכנס לעימותים בינלואמיים, במיוחד באזור, ואילו ישראל מייחלת לפעולה אמריקנית שעשויה למנוע היווצרות איומי טרור איסלמי מכיוון סוריה. ד"ר מרדכי קידר מאוניברסיטת בר אילן מספק פרשנות על ציר וושינגטון, ירושלים - ודמשק שביניהן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על מה מסתמך ראש חטיבת המחקר באמ"ן?
קשה לומר בדיוק איזה מידע יש לפניו שגורם לו לומר את הדברים. ייתכן בהחלט שיש לו מידע מוצדק. ניתן להניח שמדובר בין היתר בקליפים ביוטיוב בהם יש תיעוד של גופות ועליהם סימנים שמעידים על כך שהומתו בעזרת נשק כימי ולא בנשק קונבנציונאלי. זה יכול לכלול קצף על הפנים וסימנים אחרים. אלה הוכחות שלא יעמדו בבית משפט, אבל ייתכן שיש גם עדויות אחרות.
עם זאת, נראה שב-19 במרס אכן היה אירוע ובו השתמשו בנשק כימי. מאז, כבר יותר מחודש, בוודאי היה ניתן להבריח עדויות חד-משמעיות מהן אפשר היה לקבל אינדיקציה חיובית על השימוש בנשק כימי. עם זאת, תמיד נשארת השאלה האם השלטון השתמש באמצעי הלחימה האלה - או המורדים. בסוריה עצמה ישנן טענות הדדיות בנושא.
בין מערכות המידע של ישראל וארה"ב יש חילופי מידע גולמי על בסיס משותף ורציף, גם בזירה הסורית וגם באירנית. אין ויכוח על האינפורמציה ששני הצדדים חולקים, אלא על הפרשנות והמשמעות. מבחינת ישראל נשק כימי זה השלטון, ולמורדים על פניו אין גישה לאמצעים כאלה. מבחינת האמריקנים זה לא וודאי. האם המורדים לא יכולים לתפוס נשק כימי ולהשתמש בו? זה עניין שנתון לפרשנות מסוימת. לגבי המידע שהיה שימוש בזה, כנראה אין ויכוח. הויכוח הוא לגבי המשמעות של הדבר. הנשק הזה לא משאיר טביעות אצבעות.
ומדוע אומר זאת תא"ל איתי ברון דווקא עכשיו?
יש שני הסברים אפשריים ושניהם קיצוניים. האחד הוא שראש חטיבת המחקר לא מתעניין באמריקנים, לא יודע מה הם יודעים או לא, ומציג ומתחשב אך ורק בידע שנמצא לפניו. הסבר קיצוני אחר, וסביר יותר, הוא שיש ויכוח איום בינו לבין האמריקנים - הם צועקים עליו והוא צועק עליהם - ולאחר תקופה של התכתשויות הוא בוחר להוציא את זה החוצה, מפרסם את זה, ומביך את האמריקנים. למעשה הוא כפה עליהם כרגע את המידע ואת הפרשנות.
יש לזכור שלישראל יש אינטרס לא קטן שהאמריקנים ייתערבו בנעשה בסוריה. ישראל מסתכלת בדאגה רבה על ה"ג'יהאדיסטן" שמתחיל להתנקז לשם. ישראל הייתה רוצה שיגיע כוח בינלאומי גדול לאזור ויעשה את העבודה שתמנע הקמת יישות טרור כזו בסוריה, שתצטרף לעזה וסיני שכבר התפתחו על גבולותינו.
מה יעשו כעת האמריקנים? האם הדברים יביא לשינוי בעמדתם, לאור ההבטחות בעבר כי "שימוש בנשק כימי ישנה את חוקי המשחק"?
לפי שעה, הם בעיקר מתחמקים. מה עשה אתמול מזכיר המדינה קרי? שאלו אותו על דבריו של ראש חטיבת המחקר הישראלית. הוא בתגובה השיב כי "שאל את נתניהו, שלא אישר בפניו את הפרטים". זה מה שנקרא תשובה מתחמקת. ממתי נתניהו אמור לאשר עבורו ידיעות? הלא יש בפניו את אותן העובדות. כך הוא חמק בצורה אלגנטית מלענות על שאלה שהוא לא רוצה להתייחס אליה, לפחות בשלב הזה.
אני בספק שמדיניות האמריקנים לגבי סוריה תשתנה כעת. זוהי אותה מדיניות של אובמה, שראינו כבר בלוב לפני יותר משנה. אובמה נגרר אז למעורבות בלוב על ידי הבריטים והצרפתים, כשהוא צועק. חבריו בנאט"ו אנסו אותו לקחת חלק בפעולה. לשם השוואה, כשבוש היה בשלטון, הוא זה שאנס את האירופאים להיכנס לאפגינסטן ועירק.
נראה שאת אותה גישה של לוב אובמה בוחר גם עכשיו. הוא לא רוצה להתערב בזירות חיצוניות. ככל הנראה, יש לו רתיעה עקרונית מהנושא. הוא ראה שארה"ב לא תמיד יודעת מה היא עושה כשהיא נכנסת לאזורים האלה, ובסופו של דבר האמריקנים נפגעים. מי שיעמוד תחת הביקורת ותחת העול המוסרי של שליחת החיילים האמריקנים למקום שבו הם לא יכולים להצליח זה הנשיא, והוא לא רוצה להיות שם.
עד כמה תשפיע מלחמת הגרסאות הזו על יחסי ישראל-ארה"ב? יש סיבה לדאגה?
אין שום דאגה מסיבה פשוטה - שני הצדדים אחוזים זה בזה בנושא המזרח-תיכוני. זה לא רק שיתוף פעולה, אלא שותפות של ממש שבה הצדדים עובדים כל הזמן יחד. זה עדיין לא אומר שאין הבדלים בראייה. לעתים גם עמיתים יכולים להסתכל באותה ידיעה, ולפרש אותה אחרת. אם כולם היו אומרים אותו דבר הייתי מתחיל לפחד. ברגע שכל אחד חושב ומפרש לעצמו ולהסביר גם לצד השני - אפשר יהיה להגיע למסקנות נכונות יותר.
עם זאת, צריך לזכור שבמובנים מסוימים אנחנו הזרזיר והם הפיל. זה משול ליכולת שלנו ללחוץ עליהם. ראש חטיבת המחקר אמר את דבריו לאוזניים אירופאיות. הוא, ולמעשה ישראל, מצפה שאירופה תגרור שוב את אמריקה לפעולה בסוריה, כמו בלוב.
להערכתי התקדים הלובי ירתיע את האמריקנים להתערב בסוריה, כי בלוב קרה בדיוק מה שחששו ממנו - בהיעדר שלטון מרכזי חזק, השבטים מתחילים להילחם זה עם זה והמדינה נכנסת לכאוס. המשמעות של זה במדינה איסלמית זה עוד ג'יהאדיסטן וזה בדיוק מה שהאמריקנים חששו ממנו. עדיף מבחינתם דיקטטור רוצח המונים, ובלבד שלא תיווצר ארץ ללא שלטון. דיקטטור פוגע באזרחיו, ואילו ארץ ללא שלטון עלולה לייצא טרור לארה"ב. בעיני האמריקנים, כאב הראש שלהם חמור יותר מסרטן אצל אחרים.
בעניין הזה, הייתי שם את הדגש על צרפת - היא נושאת באחריות רבה למה שקורה בסוריה, בשל ההקשר ההיסטורי והמנדט הצרפתי שהוליד את סוריה כמו שהיא, וטבע בה את זרעי הפורענות שאנו רואים היום.
ד"ר מרדכי קידר הוא חבר במרכז בגין-סדאת למחקרים אסטרטגיים ומנהל המרכז לחקר המזרח התיכון והאיסלם (בהקמה), אוניברסיטת בר אילן.