בעימות בין אובמה לרומני חזרה המילה "ישראל" הרבה מאוד פעמים, כאשר רומני אמר לאובמה שהוא דילג על ישראל במהלך הכהונה שלו והוא לא בא לבקר. אגב, הוא צודק. כולם הרגישו בזה - וגם בזה הוא צודק. אובמה, בתגובה, ענה לו: "כשבאתי לכאן לא באתי לעשות אירוע תרומות כמו שאתה עשית. אני הלכתי לבקר במוזיאון השואה "יד ושם" ולשדרות".
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל
הפלא ופלא, יומיים אחרי שהוא מדבר על הביקור בשדרות, וטוען שבביקור הזה הוא למד על מצוקת של משפחות ישראליות שעומדות תחת הקאסמים - חזרו הרקטות לנחות ביישובי הדרום. לכאורה, לישראל יש את הלגיטמציה המושלמת: שקט לפני הבחירות בארה"ב. אפילו אובמה דיבר בעימות על כך שהוא מכיר את הסבל. עכשיו ישראל יכולה לפעול בעוצמה. אך, זו אשליה - באמריקה לא יגנו, בטח לא בתקופה של כמה ימים לפני הבחירות. אולי יביעו תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית.
הלגיטימציה של ישראל לפעולה רחבה, למבצע גדול מוגבלת. ישראל לא ניהלה משא ומתן רציני מול הגורמים המתונים ברשות הפלסטינית. תארו לעצמכם את היכולת של הרחוב הערבי לצאת להפגין פתאום כשישראל תשעט עם טנקים לתוך רצועת עזה. האם לישראל יש את היכולת? יש. האם יש לה את הלגיטימציה? התשובה היא לא.
למבצע צבאי ברצועה יש השלכות: טילים על ראשל"צ, יבנה ות"א
האם ישראל צודקת? כן, היא צודקת. אי אפשר לסבול את המצב הזה לאורך זמן, אבל בסוף מדינה פועלת תחת מגבלות ואילוצים. באילוצים שנוצרו - כשמדרום לרצועת עזה נמצאת מצרים בשליטתם של האחים המוסלמים, כשקטאר ממשיכה לתת לגיטימציה לשלטון החמאס ברצועה, כשאין אופציה מדינית וכשאבו מאזן הולך לאו"ם כדי להכריז על מדינה - היכולת של ישראל באמת לעשות את מה שנתניהו הבטיח לפני 4 שנים, "להיות חזק מול החמאס" ולהפיל את השלטון ברצועה - מוגבלת.
יש לזכור שגם יש בחירות באופק ואולי טוב לעשות מבצע צבאי גדול, אבל יש לזה גם השלכות: טילים על ראשון לציון, יבנה ותל אביב חודשיים לפני הבחירות הן לא תמונות אידיאליות שאיתן הולכים לקלפי.