כמו סמארטפון שנקנה לפני ארבע שנים, ושירת את לקוחו נאמנה, כך היה היחס לנבחרת ספרד באליפות אירופה הנוכחית. כולם כיבדו אותה, זכרו איזה יכולות יש לה, אך בו בזמן חיפשו כבר את המוצר החדש בשוק. מה שהיה מרענן ומקורי ב-2008, ועדיין הטוב ביותר ללא עוררין ב-2010, נראה כבר קצת מיושן, תקוע ופחות ידידותי למשתמש בקיץ 2012.
הצטרפו לדף הפייסבוק של בן מיטלמן
במקביל, החלו לצוץ אלטרנטיבות, שהזכירו לספרדים שהם ממש לא לבד בשוק. נבחרת איטליה, מוצר עתיק שעלה לגדולה עשרות שנים לפני נבחרת ספרד, תכננה את הקאמבק ונראתה לפתע מוכנה לקטוף את הבכורה. עם שילוב של קלאסה של פעם (בופון, פירלו) וכמה אפליקציות חדשות ומסקרנות (באלוטלי), ההימור על איטליה בתור "הדבר החדש" הפך לשכיח ביותר ברשת. אמש הבנו שהיתה זאת רק בועה. איטליה, בסך הכול הפגינה טורניר טוב. נבחרת ספרד היא רמה אחרת לגמרי.
החלוצים "המזוייפים" של ספרד
מאמן ספרד, ויסנטה דל בוסקה, לא ממש הבין ומן הסתם גם לא התרגש מהביקורות שנמתחו על הנבחרת שלו באליפות אירופה. ספרד ניצחה וניצחה, עברה משוכות כמו קרואטיה, צרפת ופורטוגל, ספגה רק שער אחד בכל האליפות, ובכל זאת הוא נשאל בעיקר שאלות קשות במסיבות העיתונאים. העיקרית שבהן היא כמובן - "מדוע אתה משחק ללא חלוצים?". ובאמת, עד עכשיו קשה לתפוס את הצעד הזה - איך ייתכן שמאמן אלופת אירופה ואלופת העולם מעלה לדשא 11 שחקנים, ואף אחד מהם לא עונה על ההגדרה "חלוץ".
איזה מין החלטה טקטית מוזרה זאת, על גבול ההתרסה. "אני משחק עם שלושה חלוצים", ענה דל בוסקה בלי להסס, כשהוא מתייחס כנראה לססק פברגאס, דויד סילבה ואנדרס אינייסטה. "הכוונה שלי היא לחלוצים אמיתיים, מספרי 9 קלאסיים", היקשה העיתונאי לפני הגמר. "כל אחד מהם יכול ליצור מצבים ויכול לכבוש". ענה דל בוסקה בפשטות. ובגמר התברר שוב כמה שהוא צדק.
נבחרת איטליה פתחה עם שני חלוצים, באלוטלי וקסאנו, אך שניהם הגיעו למעט מאוד מצבים. ספרד, לעומת זאת, עם שלושת החלוצים "המזויפים", סגרה את הסיפור כבר במחצית הראשונה. היתה זאת ללא ספק אחת המחציות הטובות שנראו במשחקי גמר גדולים בעשורים האחרונים. חייבים להעריך את דל בוסקה על הצעד הזה.
הסיוט של ההגנה האיטלקית
מסתובבים בספרד דווקא כמה חלוצים לא רעים בכלל, חלקם הגדול בכלל לא זומנו על ידו לטורניר, אך דל בוסקה החליט לבצע צעד לא פופולארי בעליל, נתקל בביקורות מהרגע הראשון ועד הגמר, אך המשיך עם הדרך שלו. היו משחקים שבהם נדמה היה שהוא מתעקש, וחלוץ טבעי אחד יכול לפתור לו הרבה בעיות. אבל בגמר התיאוריה שלו באמת נראתה הגיונית. התנועה של כמעט כל אחד מעשרת שחקני השדה של ספרד לרחבה של היריבה הפכה את המשחק לסיוט עבור ההגנה האיטלקית. ההגנה שכל כך היללו אותה בכל הטורניר נראתה ממש אומללה מול הספרדים הקטנים שתקפו אותה בכל פעם מכיוון אחר. ומבלי להשתמש בחלוצים.
אנדריאה פירלו האיטלקי באמת הפגין טורניר יוצא מן הכלל, אך אתמול נעשה לו עוול. פירלו חזר אחורה לקבל כדורים מההגנה האיטלקית, וניסה בכל פעם להפיח חיים במשחק ההתקפה, להניע את הכדור, או למצוא שחקן פנוי בעומק. זה נראה די מביך מול ערימות הספרדים שהתנפלו עליו והשתלטו מהר על הכדורים.
אנדרס אינייסטה לעומת זאת, נראה כאילו הוא לא זקוק לאף אחד לידו. רק תן לו את המפתחות, הוא כבר יארגן את השליטה האבסולוטית במרכז המגרש, שליטה שניתן לתרגם למספר גדול של שערים. בזמן המשחק היתה לי תחושה שאם מישהו מאופ"א ייגש לאינייסטה ויעדכן אותו שהוא בעצם איטלקי והוא צריך לעבור לקבוצה היריבה, אז איטליה תנצח.
הכדור במגרש של ספרד
שחקן אחד שאפילו לא כובש או מבשל הרבה, אבל כמה השפעה על המשחק! בברצלונה, כשלאו מסי מקבל את רוב הכדורים, ארבע-אפס היא אכן תוצאה שכיחה. בנבחרת ספרד זה בד"כ פחות משכנע, אך הלילה היתה זאת ברצלונה בתחפושת (כן, עם כמה שחקני ריאל מדריד ועוד גאון אחד ממנצ'סטר סיטי).
אם נביט שנתיים קדימה, למונדיאל בברזיל, ברור שנבחרת גרמניה עדיין צעירה מאוד ועשויה להיות מפלצת, אך האמת שאמרנו זאת עליה גם לפני שנתיים. איטליה, בהתחשב בגילו ובמצבו של פירלו, אולי פספסה את הרכבת בגלגול הזה. עוד נדבר כשתגיע השעה כרגיל על ברזיל, ארגנטינה והולנד השבורה. וספרד? חלק גדול מהסגל שלה עדיין צעיר, ונדמה שגם למונדיאל הבא היא תגיע כמועמדת ברורה ללכת עד הסוף.
"אתה לא יכול לנצח ללא הכדור", אמר פעם צ'ארלס בארקלי בפרסומת לליגת ה-NBA. והכדור עדיין במגרש של ספרד. כבר ארבע שנים שאף אחד לא מצליח לקחת אותו מהם.
עקבו אחרי בן מיטלמן בטוויטר: benmittelman@