הממשל והכלכלה האמריקניים העבירו את השבוע האחרון כשהם מדורבנים על ידי קבוצה ללא מנהיג אמיתי, ללא חוקים אמיתיים וללא ניסיון אמיתי בעוצמה.
"תנועת 'מסיבת התה' במושב הנהג כרגע וזו מחשבה מפחידה מאוד", אמר מנהיג הרוב הדמוקרטי, הסנאטור הארי ריד. וושינגטון נמצאת במבוי סתום מזה חודשים בנוגע לאופן שבו יש לנהל את התקציב ולשלם את החובות. הממשל האמריקני תלוי בכמויות עצומות של כסף שלוו ועל פי חוק הם זקוקים לאישור של המחוקקים על מנת להמשיך וללוות כסף. דמוקרטים ורפובליקנים בקונגרס תמיד העלו את תקרת החוב בעבר, אך זה היה בטרם עלייתה של "מסיבת התה", תנועת מחאה בת שנתיים שצברה השפעה אדירה במפלגה הרפובליקנית.
תנועת "מסיבת התה" אינה תנועה פוליטית משום בחינה מסורתית; שמה נגזר מ"מסיבת התה של בוסטון" מהמאה ה-18 - תנועת מחאה נגד העלאת מיסים שעזרה למהפכה האמריקנית לצאת לדרך. כיום לתנועה יש תמיכה בקרב מיליוני אמריקנים ועשרות מחוקקים מוושינגטון אך אין לה ארגון מרכזי, הנהגה מרכזית ו\או ניסיון אמיתי בניהול ממשל. מה שיש לה הוא מיקוד מרכזי - להוריד מיסים, הוצאות וחובות.
"הנשיא משקר"
לרפובליקנים המשויכים ל"מסיבת התה" בבית הנבחרים יש מספיק מצביעים על מנת לסכל כל מאמץ להעלות את תקרת החוב במקרה שהוצאות הממשל לא יקוצצו באופן דרסטי. כתוצאה מכך, הם יכולים לכפות על הממשל חדלות פירעון לראשונה בתולדות ארצות הברית. הנשיא, הדמוקרטים, כלכלנים מובילים רבים ואפילו כמה רפובליקנים מסורתיים בולטים אומרים כי זו אפשרות הרת אסון, אך רבים בתוך תנועת "מסיבת התה" אינם מוטרדים. "הנשיא משקר. ישנו כסף כדי לשלם עבור כל בעיה ובעיה", אמר מארק מקלר, מתאם קבוצה שנקראת "הפטריוטים של מסיבת התה".
המצוקה חסרת תקדים, כך שאף אחד אינו יודע בוודאות מה עשויות להיות ההשלכות במקרה כזה, אך מה שברור הוא שהדיון ומשבר החוב ככל הנראה לא היו מגיעים לנקודה הזו ללא "מסיבת התה". לדמוקרטים ולרפובליקנים ישנה שגרה מוכרת: הם מנהלים קמפיין זה כנגד זה אך לעיתים הם גם משתפים פעולה, בעיקר בנוגע לנושאים החשובים ביותר שעומדים בפני המדינה.
החוב הממשלתי הוא בעיה משמעותית וארוכת טווח שעל וושינגטון והמפלגות הפוליטיות להתייחס אליה. "מסיבת התה" הפכה את הנושא למשבר בתקווה לכפות פיתרון. במהירות.