היום, עם גירושו של שגריר ישראל מטורקיה, הגיעו היחסים בין שתי המדינות לשפל של כל הזמנים. אורי בר-נר, לשעבר השגריר באנקרה, כיהן שם בין 1999-2001 - תקופה שבה פרחו היחסים שבין שתי המדינות - מה שהתבטא, בין היתר, בסיוע הישראלי הנרחב שהוענק לטורקים ברעידת האדמה הקשה שפקדה את ארצם ב-1999. גם היום, למרות המשבר החריף בין הידידות לשעבר, סבור בר-נר כי אין מדובר בנזק שאינו בר-תיקון.
"לא הגענו לנקודת אל-חזור. אני חושב שאפשר להגיע להבנה בעיקר עכשיו, אחרי שדוח פאלמר קבע במפורש שהייתה לישראל כל זכות חוקית להטיל את הסגר על עזה וגם לעצור את המשט", הסביר בר-נר. "למרות כל הביקורת שנמתחת על ישראל, הדוח הזה בהחלט חשוב מאוד בעיקר בשל העובדה שהוא חיובי מאוד מבחינתנו. נכון שנכללת בו קריאה להביע צער על מות האזרחים, אבל אני יודע בעצמי שידידי הטוב, פרופ' יוסי צ'כנובר, פעל רבות כדי לגבש נוסחה מוסכמת לכך".
בר-נר הדגיש כי ליחסים בין ישראל לבין טורקיה חשיבות גדולה: "זה מתבטא בכל הבחינות, גם בזו האזורית וגם במה שקשור להשפעה של ההתפתחויות על היחסים עם ארצות הברית. ישראל חייבת למצואאת הדרך להביע צער, אבל באשר לתשלום - עלינו לעשות זאת, אך אסור שזה ייחשב לפיצוי. ניתן לכנות זאת כ'תשלום הומניטרי' לבני המשפחות שנפגעו - ובזה לסיים את הסיפור".
תשלום הומניטרי - כן, פיצויים? בשום אופן לא
על הבדלי הסמנטיקה הנוגעים להגדרת המהלך, הסביר השגריר לשעבר כי היה ובישראל יכנו את התשלום למשפחות "פיצוי", יגרר המצב לכך ש"חיילי צה"ל למעשה ייחשפו לסכנה שיוגשו נגדם תביעות משפטיות ואחרות. לכן, ההתעקשות סביב הנושא הזה נובע מדאגה מוצדקת. אני סבור שצריך וניתן היה למצוא דרך ונוסח מתאים שבו יקבלו הטורקים הבעת צער שהייתה מספקת אותם וכן העברה של תשלום למשפחות ההרוגים ב'מרמרה', 'על רקע הומניטרי'".
שר החוץ הטורקי, אחמט דבוטאולו, הצהיר היום כי בכוונת ארצו לפעול בערכאות בינלאומיות נגד המצור הישראלי על הרצועה. בנוגע לכך, אמר בר-נר כי "דוח האו"ם הכיר בחוקיות של זה. המשמעות היא שמבחינת ישראל, מותר לה לפעול למנוע הברחת נשק וטרוריסטים לרצועה".
בר-נר התייחס גם ליחסים שבין שני העמים, מאחורי מסך הפוליטיקה והטונים הצורמים בין הממשלות. "אחת הסיבות שאני בטוח שמה שקרה הוא לא נקודת אל-חזור עם טורקיה היא האהדה העצומה שיש לישראלים בקרב בני העם הטורקי. גם הצבא הטורקי אוהד אותנו, למרות הכרסום שחל במעמדו. עובדה נוספת לכך היא יחסי הסחר הפוריים בין שתי המדינות, שרק בחודשיים האחרונים רשמו עלייה של 30%".
האינטרסים המשותפים ייסיעו לשיקום הקשר
עם זאת, חזה בר-נר תמונת מצב שונה באשר לקשרים בערוצים מסוימים בין שתי המדינות, שייתכן שלא ישובו להיות כבעבר. "לא בטוח שנוכל לשוב לאותם יחסים ביטחוניים שהיו בינינו, אבל במה שקשור למישור הדיפלומטי והכלכלי - זה יהיה אפשרי. יש לכך הרבה סיבות - כמו האכזבה העמוקה של טורקיה ממה שקורה בסוריה, מדינה שהיא ראתה בה ובהנהגה של בת-ברית למדיניות המזרח-תיכונית שלה. זה חשוב מאוד לישראל ולארצות הברית".
על צעדי השיקום הנדרשים, אמר בר-נר כי "אחרי שנים רבות של עבודה במשרד החוץ ופעילות דיפלומטית, ברור שמה שצריך לעשות עכשיו הוא למצוא את הדרך ליישר את ההדורים. גם אם אנחנו צודקים לחלוטין, ואכן ישראל היא זו שהצדק עמה, צריך לנהוג לא רק לפי הצדק - אלא הרבה מאוד גם באמצעות השכל. גם לאמריקנים יש עניין רב ביחסים תקינים בין שתי המדינות, וזו סיבה נוספת לאופטימיות שלי לגבי העתיד. ברור שהתהליך יהיה הדרגתי ולהערכתי, עיקר הלחץ שיופעל יהיה עליהם. אבל צריך לזכור - לא צריך לחפש להיות צודקים, אלא לנהוג בחכמה.