כל שיפור שחל בהישגיהם הלימודיים של תלמידי ישראל הוא מבורך. את האשראי לשיפור מסוג זה יש לזקוף בעיקר לזכותם של המורות והמורים העושים את עבודתם נאמנה. והנה אתמול התבשרנו על זינוק מטאורי בהישגים של תלמידי ישראל, בהשוואה בינלאומית. במהלך חמש השנים האחרונות, נעשתה קפיצה נחשונית - מהמקום ה-24 למקום השביעי בלימודי המתמטיקה. זהו זינוק חד של 12 מקומות, דבר המותיר רבים מאיתנו, נשות ואנשי חינוך, עם פה פעור.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
קשה לחשוב על מערכת חינוך שעשתה קפיצה כה דרמטית בהישגיהם הלימודיים של תלמידיה בפרק זמן כה קצר. בעקבות הישגים אלה ניתן לצפות לבואם של מומחי חינוך מקצוות העולם כדי ללמוד את סוד ההצלחה. אך לפני שהם מתדפקים על שערי בתי הספר בארץ, עליהם לתת את דעתם למספר תהיות ושאלות טורדניות. ראשית, עלינו לברר כיצד שיפור כה חד בהישגיהם של תלמידי ישראל על פי מבחני טימ"ס עולה בקנה אחד עם תוצאות המיצ"ב של שנת תשע"א (2011), שנה שבה חלה צניחה דרסטית בהישגי התלמידים בעיקר באותם מקצועות שבהן חל השיפור הדרמטי: מתמטיקה ומדעים.
אך גם אם לא ניתן לערער על תוקפה של הבשורה המשמחת, יש לקחת בחשבון שההישגים המרשימים האלה אינם משקפים את תמונת הפערים הקיימת במערכת החינוך; הם אינם מתייחסים רק ל-80% בערך מכלל התלמידים השייכים לשכבת הגיל הנבחנית. כלומר, הם אינם כוללים את התלמידים החרדים ואת תלמידי החינוך המיוחד. יש לציין ששיעורם של תלמידים אלה נמצא בתהליך של עלייה מתמדת עקב הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית.
כמו כן, הזינוק בהשיגי התלמידים מתקיים לצידם של פערים יציבים בין אוכלוסיות שונות המרכיבות את החברה הישראלית, כאשר המשתנה העיקרי הוא המעמד הכלכלי של התלמידים. אנחנו מתוודעים שוב ושוב לעובדה המקוממת שהישגיהם הלימודיים של התלמידים חופפים לדירוגו הכלכלי של היישוב בו ממוקם בית הספר בו הם לומדים, עובדה שפוגעת אנושות בעיקרון של שוויון הזדמנויות בחינוך. בהינתן המחויבות של הממשלה להקטין את הוצאותיה האזרחיות, הפגיעה בעיקרון זה רק תלך ותחמיר.
הניתוח הצליח, החינוך מת
אך התהייה המרכזית שעדיין יש להעלות גם אם מקבלים את תוקפם של הנתונים המרנינים נוגעת למשמעות של הישגים אלה לחינוך עצמו. כמה אירוני, אפשר שגם כאן מתקיים הפתגם: הניתוח הצליח אך החינוך מת. כל מי שמצוי ברזיה של מערכת החינוך ובדפוסיה פעילותה בשנים האחרונות מודע לאובססיה המדריכה את קברניטיה - אובססיה המשתקפת במאמצים שלהם להכפיף את תוכנית הלימודים לסטנדרטים מדידים.
אובססיה זו גורמת לרדידותה של העשייה החינוכית, לצמצומה של תוכנית הלימודים ולדחיקתם לקרן זווית של מקצועות לא מדידים. המורות והמורים הופכים בשנים האחרונות למומחי בחינות, שכל מטרתם היא לספק לתלמידים מיומנויות ושיטות לימוד שנועדו להבטיח הצלחה בהתאם לסטנדרטים מדידים. על כך יעידו תוכניות התרגול הרבות המופצות בקרב המורים שכל מטרתם להכין את התלמידים לבחינות המיצ"ב, הטימ"ס, הפיזה ובחינות אחרות.
קיים חשש מוצק שהאתוס המקדש הישגים מדידים יעקר את העשייה החינוכית מעיקריה: פיתוח המלאות האנושית של בוגרי בית הספר, מלאות המעניקה ביטוי לממדים הערכיים, הרגשיים, התרבותיים, האסתטיים, והחברתיים שלהם.
הכותב הינו פרופסור לפילוסופיה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומתמודד במפלגת העבודה