בין מה שמכונה ה"אביב ערבי" לבין מה שאנחנו רואים כאן "הקיץ הישראלי", יש דבר אחד שבמהפכה הזו חייבים לשמר ואף לשווק.
לאור התמונות האחרונות שאנחנו רואים מלונדון - של החוליגנים, של המהומות, של אלימות נגד רכוש וגם נגד בני אדם - אי אפשר שלא להעריך ולהתפעל מהעובדה ששלושה שבועות מתחוללת בישראל מהפכה, או לפחות מחאה משמעותית, בלי טיפה אחת של אלימות.
300 אלף הגיעו לתל אביב כדי לשמוע את שלמה ארצי - אף דקירה ואף פצוע. לפני כן התקבצו יחד 150 אלף בני אדם. כל ערב מאות ואלפי אנשים הולכים כאן בשדרה, יש כאן אוהלים, עומס אנושי , חום וזיעה. אבל אין אלימות.
זהו אחד המסרים החשובים של המהפכה הזו - זו הדרך האמיתית של מחאה שקטה
כדאי שישראל תאמץ את השיטה של גנדי
אולי מחאה מסוג זה לוקחת זמן אולי והתוצאות אינן מיידיות. אבל כשאומרים שאנחנו נגד השיטה - זה גם נגד השיטה שהשתרשה בשנים האחרונות - שרק בכוח זה עובד.
אולי בכוח השקט והלא אלים ישראל תאמץ את השיטה הזו של גנדי - לא של רחבעם גנדי , אלא של מהטמה גנדי - וזה יכול להיות מסר לא רק בישראל, אלא כאן באזור שבו ה"אביב הערבי" גובה את חייהם של מאות ואלפי קורבנות בחודשים האחרונים.