אני רוצה להגיד משפט, אולי קשה, אפילו ייעצו לי לא לומר אותו: המדינה הזו הופכת להיות פחות פחות מדינה שאני מרגיש שהיא שלי. שלי ושל כמותי. אני מדבר על אותם אנשים פשוטים שבסך הכל מתגייסים לצבא בגיל 18, משתחררים אחרי 3 שנים, עושים מילואים, הולכים לעבוד ומשלמים מיסים.
אנחנו מודרים מהמדינה הזו וכל יום שעובר, ההדרה הזו חריפה יותר. לדוגמה, ראו מה עושה לנו שר השיכון אטיאס שמפרסם את הקריטריונים שלו לזכאות לדיור מוזל. הוא ברגל גסה וחצופה מועך שני ערכים שהם ערכי יסוד, לפחות לדעתי הצנועה. הערך הראשון זה ערך העבודה, אותנו גידלו על הערך הזה. השר מנתק את עניין כושר ההשתכרות, עליו דיבר גם טרכטנברג, ופשוט מעיף אותו כאילו הוא מחוק, הוא לא נמצא.
הערך השני אותו הוא רומס ברגל גסה הוא ערך השירות בצבא. הוא מתייחס לזה, אבל לא טורח לציין שיש קבוצות גדולות המשרתות 3 שנים, שלא מקבלות העדפה. למשל, חיילי ההסדר משרתים שנה ו-4 חודשים, ומתוך 3 שנות השירות של הנח"ל החרדי, שנה אחת היא של לימוד מקצועי. אין עדיפות לאותם צעירים שהולכים ומשרתים בנאמנות 3 שנים.
"לפרק את המדינה ולבנות מחדש"
אלעזר שטרן, בעבר ראש אכ"א, חובש כיפה בעצמו, כתב פעם מאמר מאוד חשוב. הוא מספר שם על שיחה שהייתה לו עם איש ש"ס, שאמר לו: "בוא ונפטור אותם מהשירות, רק שילכו לעבוד", ושטרן סירב. שטרן לא ציין את שמו של האיש, אבל אני יודע שמדובר בשר השיכון לימים, אריאל אטיאס.
עוד סיפור שהוא מספר במאמר, בלי לנקוב בשם, הוא שבישיבה אצל שר ביטחון כלשהו, הסבירו לו כמה שצריך לשלם לחרדים שבאים לשרת. כששר הביטחון שאל למה עושים את זה, והסבירו לו שמדובר בחלק מההסכם הקואליציוני, אמר השר: "אם כך, צריך לפרק ולבנות את המדינה מחדש".
שטרן בעצמו סירב לספר לי מי היה אותו שר ביטחון, אך בבדיקה שעשיתי, מתברר שמדובר בשר הביטחון הנוכחי, אהוד ברק. אז אני פונה אל שר הביטחון ואומר לו: או שאתם מתחילים לתקן מיד, אדוני שר הביטחון, או שאתם מתחילים לפרק. כי ככה, אי אפשר.