כשהייתי קטנה גרו מול ההורים שלי זוג שאימץ שני ילדים מברזיל. יום אחד, כשבאתי להתרים אותם לאיזה "יום סרט" (כמו שקראו לזה פעם) ראיתי את האמא - רות, יושבת על השטיח עם שני הקטנטנים (הגדולה בת שלוש וחצי והקטן בן שנה) ומקריאה להם מתוך ספר שהודבקו בו תמונות לצד טקסטים מנוקדים צבעוניים. הילדים ישבו מרותקים, הגדולה הצביעה מדי פעם על אחת התמונות ושאלה משהו.
בזמן שרות הלכה להביא את הארנק מהחדר השני הצצתי בספר וראיתי שהתמונות הן של הילדים אבל במקומות לא מזוהים, בין ילדים אחרים ומבוגרים חמורי סבר. כשרותי חזרה היא סיפרה לי שאחד הדברים הראשונים שהם עשו כשחזרו מברזיל בפעם הראשונה עם הגדולה הייתה לשאול פסיכולוגית שמומחית בילדים - איך ומתי לספר לילדה שהיא מאומצת. "התשובה הייתה חד משמעית", אמרה לי רות: "לספר את האמת ומגיל כמה שיותר צעיר".
רות ואבנר בחרו לכתוב לילדים ספר. הם כתבו על הנסיעה המרגשת לברזיל ועל המפגש הראשון עם התינוקת הכי יפה בעולם. על איך היא חייכה כאשר רות הרימה אותה על הידיים ועל כל בני המשפחה שחיכו להם בשדה התעופה. היו שם תמונות מבית היתומים ומהמטפלת הראשונה של הקטנה. היה שם כרטיס הטיסה והברכה שסבא וסבתא כתבו לה כשהגיעה. הייתה תמונה של שלושתם: רות, אבנר והקטנה לפני שעלו על המטוס להביא את האח החדש וגם תמונות שלו היו. ספר משפחה.
אז לכבוד יום המשפחה, החלטתי לכתוב הפעם על ספרים למשפחות מיוחדות. לאו דווקא ספרים חדשים. ספרים למשפחות עם הורה יחיד, ספרים למשפחות עם הורים בני אותו מין. ספרים למשפחות מאמצות וספרים למשפחות שהתפצלו לכמה משפחות. כל הספרים מיועדים לילדים, אלו לא ספרי עיון של "איך לספר לילד" אלא ספרים קריאה לילדים.
שלושה לטנגו/ ג'סטין ריצ'רדסון ופטר פרנל
ונתחיל דווקא עם ספר חדש שיצא החודש - "שלושה לטנגו" על פי סיפור אמיתי לגמרי שקרה בגן החיות בסנטרל פארק בניו-יורק. רוי וסיילו זוג פינגווינים זכרים התאהבו אחד בשני והקימו קן משותף. הם אפילו ניסו לדגור על אבן בתקווה לצאצא, אבל כמובן שום גוזל לא בקע מהאבן. המטפל הרגיש של הפינגווינים נחלץ לעזרתם. הוא מצא ביצה עזובה ונתן אותה לזוג שמייד החלו בדגירה משותפת. לבסוף בקעה גוזלית מתוקה - טנגו. הפינגווינית היחידה בגן החיות שיש לה שני אבות. סיפור מקסים ומתוק עם איורים יפהפיים של הנרי קול.
לתומר יש אמא/סילביה נורמן
לפני שלאמא של תומר היה את תומר היא הייתה אישה מאוד עצובה כי הייתה בודדה. היא סיפרה לרופא על כך ועל רצונה בילד והוא הציע לשים לה זרע בבטן (כמו לאמא אדמה שמים זרע וצומח פרח) ואכן כך היה -וכשנולד הילד-פרח זה היה היום שהכי הרבה שמש זרחה בחייה. סילביה נורמן נותנת לתומר שלה הוכחות מגיבורי הילדות שלו שיש הרבה ילדים במשפחות מיוחדות - לדמבו אין אבא, לסינדרלה אם חורגת ופיטר פן הוא בכלל יתום. ספר שמדגיש את מי יש (תומר ואמא ובא-לי הכלב וסבא וסבתא) ולא את האין.
אוצר קטן/ענת ג'ורג'י
עוד ספר למשפחה יחידנית. יעל מתעוררת בבוקר ומגלה שלמרות כל מי ומה שיש לה עדיין חסר לה משהו - אוצר כלשהו שהיא לא יודעת מהו. היא הולכת לחפש את האוצר הזה במכולת, בחנות הממתקים ובחנות המזכרות ורק כשהיא מגיעה למגרש המשחקים ורואה את הילדים משהו בתוכה קורא לה. ספר שמיועד לילדים קצת יותר גדולים כי מתוארים בו גם הניסיונות הכושלים להרות.
מי אפרוח של אמא/אילנה לופט
על ברווזה מקסימה שהביטה בעיניים כלות על כל משפחות הברווזים שמשתכשכות יחדיו באגם ורק לה לא היה אפרוח. יום אחד היא שמעה קול בכי וגילתה פילון יתום והחליטה לאמץ אותו למרות צקצוקי הברווזות סביבה. ואמא גאה יותר ממנה אי אפשר למצוא בכל העולם!
משפחות, משפחות מיליון לפחות/ לימור טלמור
ונסיים בספר אחד שמקיף הרבה משפחות - אמיר מספר על המשפחה הפצפונת שלו - אמא ואמיר, משפחה קטנה אבל מלאת אהבה. ומספר גם על ילדים אחרים שיש להם משפחות "אחרות" - שי שהוריו גרושים וגרים בערים רחוקות. מיקה נולדה בארץ רחוקה ואומצה בישראל. לנויה יש שני אבות ועוד ילדים, כל אחד והמשפחה שלו. כל אחד והחבילה שלו.
יום משפחה שמח!
הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il