העניין המטריד בכל סיפור זיכויו של אולמרט, הוא התדהמה הציבורית מכך. עם זאת, לא ניתן להיות מופתע - כמו שלא ניתן להיות לא מופתע. לא היה כאן ויכוח על העובדות, כי אם על "היסוד הנפשי", כלומר השאלה האם מעשיו של אולמרט בוצעו מתוך כוונת זדון של מרמה והפרת אמונים.
בעיה נוספת, שמקורה בחוק הישראלי, היא שעצם קיומו של הליך משפטי נגד נבחר ציבור מאלצת אותו להתפטר מתפקידו - עוד בטרם יודעים מה עשויות להיות תוצאות ההליך המשפטי. היום נחשפנו לדוגמא לבעייתיות העצומה שיש בחוק הזה, ובאופן רטרואקטיבי אנחנו רואים שהמהלך הזה, שיש לו משמעותית פוליטית והיסטורית אדירה - היה מיותר.
להימנע מהביקורת על הפרקליטות
מפרשת הזיכוי של אולמרט, ניתן להסיק שתי מסקנות מרכזיות: האחת - יש לבחון מחדש האם נכון שעצם העמדה לדין יחייבו התפטרות של איש ציבור, ויגרמו להשלכות כל כך מרחיקות לכת. השנייה - יש להגדיר באופן מדויק למה מתכוון החוק בהגדרה "הפרת אמונים"? הגדרת מעשים כאלה ואחרים, שיוגדרו מראש בחוק, ימנעו בעתיד הגעה למצב שכזה, בו איש ציבור מודח, ובדיעבד מתברר שלא היה צידוק לכך.
לזיכויו של אולמרט לא צפויה להיות כל השפעה על התיק המתנהל בפרשת הולילנד. גם אם הוא היה מורשע היום לא הייתה לכך השפעה על התיק. כל מקרה נדון לגופו, ובית המשפט לא פוסק על פי מה שאומרים בתקשורת. בנוסף, יש להימנע מאופן הביקורת שנמתחה היום בתקשורת על הפרקליטות: עצם העובדה שהגישו כתב אישום נגד אדם אינו בהכרח אומר שהוא אשם - אך זה גם לא אומר שעצם ההחלטה להעמיד אותו לדין הייתה פסולה.
פרופסור אריאל בנדור הוא ראש המרכז לתקשורת ומשפט באוניברסיטת בר אילן.
הכרעת הדין של אולמרט - סיקור מיוחד:
אמנון דנקנר תוקף: "הפרקליטות צריכה להתבייש - הפרקליט צריך להתאבד"
שולה זקן הורשעה בקבלת דבר במרמה בפרשת ראשונטורס
הפרקליטות על הזיכוי: "הופתענו"