משטרת ישראל ערה כבר זמן רב לחולשה שלה בתחום זה. לפני כמה שנים, כקצין משטרה בכיר, הייתי שותף להקמת מרכזי שליטה מחוזיים, כדי לייעל את הטיפול בפניות של אזרחים למוקדי המשטרה. עד לאותו זמן, קריאות טלפון למוקד 100 טופלו בתחנות המשטרה המקומיות. במסגרת הרפורמה שהונהגה אז הוחלט להקים מוקדי שליטה אזוריים כדי לייעל את הפעלת הכוחות והאמצעים. כך, לדוגמה, עד להקמת מוקדי השליטה, קריאת טלפון של נפגע עבירה במעלות הגיעה אל תחנת המשטרה המקומית וטופלה שם. בעקבות הקמת המוקדים האזוריים נותבה השיחה ממעלות למוקד באזור חיפה ומשם הופעלו הכוחות לטפל בתלונה.
השיטה החדשה פגעה בקשר עם האזרח
כך, למשל, איחור של נערה לשוב לביתה בשכונה אחת אינו דומה לאירוע כזה בשכונה אחרת. צריך המוקדן להיות בן המקום כדי להבין את חומרת האירוע וכדי לנתב ביעילות את הכוחות לטיפול בו. למרות שהמשטרה השקיעה רבות בטכנולוגיה ומשאבים כדי לייעל את המוכנות לפעילות ותגובה לטובת אירועים, עדיין יש תקלות שמצביעות שיש להחזיר את קריאות החירום למוקד 100- לתחנות המקומיות.
כדי לשפר ולייעל את השירות לציבור יש לבטל את מרכזי השליטה המחוזיים. הם מרחיקים את הציבור מהמשטרה. כמובן, שאירועים חריגים צריכים להיות מנוהלים על ידי מרכז השליטה המחוזי. יחד עם זאת, המוקדנים והשוטרים העומדים בקשר עם האזרחים חייבים לקבל הכשרה מתאימה למשימתם הרגישה והמורכבת.
הכותב הוא ניצב משטרה בדימוס וכיום יו"ר קבוצת "ח.א.ש ביטחון"