אתמול, קצת אחרי השעה 22:00, זה נגמר סופית - שוב שחקני נבחרת ישראל יראו טורניר גדול במסכים השטוחים והגדולים שלהם. והאמת? קשה היה לראות סוף אחר לסיפור הזה שהתחיל כבר בחודש מרץ בשנת 2010 עם ההחתמה ההזויה של לואיס פרננדז הצרפתי כמאמנה של נבחרת ישראל בכדורגל.
מסתבר, שגם בהתאחדות לכדורגל לא התכוונו ללמוד מטעויות. כמו ברוב מקרי הרשלנות מכל סוג שהוא במדינה, מתברר שהיה אפשר לעשות דברים אחרת. הבעיה היא, שקברניטי הענף לא ראו את העתיד, ולא ראו מה שהיה ברור לכל חובב כדורגל: מאמן שבשש השנים האחרונות גרם לשתי קבוצות לרדת ליגה, אינו ראוי לאמן את נבחרת ישראל.
לא זר - ולא בעל שם גדול
אבל לכישלון כאן - שני אבות. גם ליו"ר ההתאחדות לכדורגל אבי לוזון חלק גדול בקמפיין הביזיוני הזה. נו מר לוזון, החלטת להביא מאמן זר, כביכול בעל שם גדול, שילמד את השחקנים הילידים והפרימיטיביים את סודות הכדורגל ויביא אותנו להישגים. כולנו יודעים לוזון, שאתה עושה בהתאחדות כבשלך, אבל נשמח פעם אחת, בתור צרכנים - שתבוא ותסביר לנו את הסיבות האמיתיות למינוי הזה.
אתה אדון לוזון, אשם לא פחות מפרננדז בכישלונה של הנבחרת. "חייבים לעלות מבית כזה", אמרת דקות ספורות לאחר ההגרלה שזימנה לנו את יוון וקרואטיה. "אין סרט שלא ננצח את יוון", אמרת לקראת המשחק המכריע בשישי האחרון, שנערך לעיני 15,000 אוהדים נלהבים בבלומפילד, ועוד מאות אלפים מול המסכים. ניניס מוסר לך דרישת שלום חמה.
אולי תתחילו לדבר על המגרש?
ואחרונים וממש לא חביבים - שלום לשחקנים. אני לא מדבר על עשרות (!) השחקנים שלבשו את מדי הנבחרת בזמן כהונתו של פרננדז, אלא על אלה שהיו אמורים להוביל אותה.
"אנחנו טובים יותר מיוון והגיע הזמן שננצח נבחרת גדולה", אמר בלם הנבחרת טל בן חיים. מי שראה אתמול את המשחק, ראה את העבירה חסרת האחריות שביצע בן חיים, שגרמה לנבחרת להישאר בעשרה שחקנים בדקה קריטית. זו רק דוגמה להתבטאויות חסרות ההיגיון של השחקנים לאורך כל הקמפיין, כאילו נבחרת ישראל היא שם גדול באירופה.
בינינו, זה לא משנה. הרי אנחנו קהל שבוי. רובינו אוהדים את הנבחרת ומייחלים להצלחתה, אבל נראה שכמו שהציבור הצליח להביא להורדת מחיר הקוטג' ולהוציא מאות אלפים לרחוב בשם ה"צדק חברתי", צריך ציבור אוהדי הכדורגל לצאת לרחובות ולהפגין נגד ממשלת הכדורגל בראשותו של לוזון.