נו, אי אפשר להגיד שזה לא היה צפוי. ח"כ אריה דרעי, אחרי שגמר לספור שמות מזרחיים בגלי צה"ל, עבר לדמויות שעל השטרות החדשים. עכשיו הוא נעלב מזה שבעוד שהם מאוזנים מגדרית (שתי נשים, שני גברים), הרי שכולם שם אשכנזים.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אילן לוקאץ'
סביר להניח שלדרעי אין הרבה חיבה לראש הוועדה שקבעה את הדמויות על השטרות החדשים. השופט בדימוס טירקל הרי אמר בקשר אליו, שמי שהורשע בשוחד אינו ראוי לכהן יותר בתפקיד ציבורי; לכן נדמה לי שעלבונו של דרעי הוא לא רק עדתי. אבל תעזבו את כאבו של דרעי או את החשבונות הלא סגורים שלו.
תחשבו על ילד מזרחי שיראה על השטרות החדשים רק דמויות אשכנזיות, גולדברג ואלתרמן וטשרניחובסקי, והשטרות הרי מבטאים את מי רוצה המדינה להעלות על נס, והילד מרגיש דחוי. זה בלתי נסלח כמעט. היה אפשר לעשות עוד מאמץ קטן ולבחור, למשל, בשלמה אבן-גבירול. הוא ראוי.
איפה זה ייגמר?
אבל זה הרי לא ייגמר פה. אחרי המסדר העדתי, יתחיל מסדר הכיפות. ארבעה חילונים ואף לא חובש כיפה אחד! ולך תמצא עכשיו משוררת דתייה מזרחית בקנה-המידה של אלתרמן. ולמה לעצור כאן. למה משוררים, ישאל מישהו שהחמיץ את לימודי הליבה, למה לא רבנים?
אנחנו הרי לא מסוגלים להסכים על שום דבר, אז למה סתם להזמין צרות. אין שום צורך להפוך את עיצוב שטרות הכסף להצהרת כוונות. ומלבד זאת, אלתרמן, טשרניחובסקי, רחל, גם יהודה הלוי, ממש לא צריכים את השטרות שלנו בשביל שנדע את גדולתם. בשביל זה יש בתי ספר.
פשוט תדפיסו שם מספר, ותתמקדו בזה שכולנו נרוויח מספר מספיק גדול בשביל לחיות בכבוד. זה הרבה יותר חשוב.