הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס היה נאום מצוין ומהוקצע, שמזקק את הקונצנזוס הישראלי האמיתי. נתניהו זכה להרבה מאוד תמיכה ומחיאות כפיים, אבל בסוף היה בו "כן" קטן ו"לא" גדול.
ה"כן" הקטן, הוא האמירות של נתניהו על כך שבקו הגבול העתידי חלק מההתנחלויות יהיו מחוץ לגבול ישראל, ועל כך שהוא הוא מוכן להיות נדיב בשטח של המדינה הפלסטינית.
ה"לא", הוא לא לחלוקת ירושלים, לא לפליטים, לא לקווי 67 ולא למשא ומתן עם החמאס. זה במילים פשוטות "נון סטארטר", אי אפשר להתחיל עם זה משא ומתן אמיתי שייצר חלופה עם הפלסטינית ליוזמת ספטמבר.
אחרי קטטה מזיקה ומביכה עם נשיא ארצות הברית, ראש הממשלה לפחות למד באמצעות הנאום בקונגרס כיצד לדחות למעשה את מתווה אובמה. במקום להגיד לו "לא", הוא אמר כאן בקונגרס "כן", והוא יוצא מהעיר הזאת עם חיבוק מהקונגרס, עם חישוק של הקונגרס לנשיא ועם המשך העימות עם ברק אובמה.